חייכי אליי
את מיטב חיוכייך
העולים מתוך תמונה
-תמונתך
הביטי בי
באותה חמדה גלויה
העולה כפורחת
לאור שמש אביב
-אביבך
קרבי אליי
ברוחב צעד קל
תני ידך בידי
ונפסע יחדיו בחן
בשקיעה הדורה
-הדרך
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הציונות בושי בושי ותבושי
מפיך נודף ריח מגעיל
דיבורך הפך מבחיל
לא צחצחת שיניים על הבוקר המבעס
וישר הלכת לשתות "נס"
בושי ותבושי
יא מסריחה כבואש ביער
בת אלף שנות נכבה
יא בינת אל כחבה
מה נשיר ומה אספרה
צרה צרורה זמר נכאים מרורה
עלי עשור ועלי כינור
על נהרות דהיישה שם ישבנו שם בכינו
בזוכרנו את ביר סעיד ואום מוג'דה
ואת האוצר הפלסטיני שנגנב על ידי מחבל
ומוצג במוזיאון ישראל
הוי מלכות פלסטין העשירית
עבד אל מוקדן שכרת והכרית
הוי המיתולוגיה הפלסטינית
שנוצלה בידי התורה הציונית והצינית
לערוותך אין חקר בגרוש של פסיכולוגיה
אז בחייאת דינאק- לכי ללמוד גניקולוגיה!
[ליצירה]
שיר מאוד יפה, חכם
פותח בירח המזכיר משהו כפנים אנושיות, פנים אנושיות מוכרות מהיכנשהוא, פנים שהדובר/דוברת בשיר מאוד מבקש למצוא, אחר כך נודד אל עבר מחוזות החיפוש בבקשה שיחכה אי שם באשר הוא, והוא (הירח) יחכה בכל מקום ממנו ניתן לראותו ובכל צורה בו יוכל להתגלם (כותב שירים,איש לילה, ילד).
הירח מסמל עבור הדובר משהו יציב וקבוע, הוא קובל על הנאמנות לרוח הלא לויאלית, הנודדת, הבלתי יציבה, אם כי הירח אינו מלא כל החודש, אך הוא נאמן וחוזר בצורתו, אולי בשל כך השיר הזה מוקדש לו.
תגובות