ראיתי אותו בטלויזיה בעיקר
איש עם חליפה שדיבר ישר,
היה לו מבט רוגש
זה היה חתיכת מענטש.

הייתה לו נשמה של מזרחי
כל יהודי היה בשבילו "אחי",
כשדיבר שיקף  את נצח ישראל
ותמיד בנאומיו פילל,
איזכר השואה בנאומיו
ולחלוחית כיסתה עיניו.

ידע לחלוק כבוד ליריב
ואויב בשלום להשיב,
נואם בחסד עליון
שעלה בזכות לשלטון.

יום אחד הוא נעלם
קולו הסתגר ונאלם,
אני לא יכול יותר
ועל כס השלטון ויתר.

סגור בתוך עצמו
בינות בירת עמו,
העביר השנים והשעות
אך תמיד החזיק אצבעות.

רציתי לפגוש אותו
זה היה חלום ילדות
כי אין רבים כמותו.
אולי היה מחייך בחיבה
אולי היה נותן חתימה
או מילה ממש טובה.

ראש הממשלה של ילדותי
שהיה לב לעם
איש נערץ על רבים כמותי
כי הוא מדור ענקים

שתם.