שמש עולה
על נקיקי הרוח.
מול שמי חידה
הנכתבים עדיין
בדיו
בלתי נראה
שמש שוקעת
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נוגע ללב. סנטימנטלי וצבעוני עץ הדובדבן על זכרונותיו שעולים כרגע על הכתב [ליצירה]
- [ליצירה] מאבדת עצמך לדעת במירוץ החיים מידו מידה של הכאב של הבלבלת המבהלת [ליצירה]
- [ליצירה] למה אף אחד לא הגיב עד כה ליצירה מופלאה זו זה מקסים. הרגע הבלתי נשכח של הלידה. רגע בו אנו חווים את בריאת העולם מחדש במן רגע פרטי של יש מאין. כל המשפחה כאן, מחכה לאחד שיבוא בתור ויתדפק על פתח הכניסה לעולם החי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- מן התנ"ך אל התקווה לשלום :-) [ליצירה]
- [ליצירה] מבט כואב לעבר שמי פלדה שהחשיר מעל ראשך על עורבי הזעף שחלפו ביעף על חיצי מילים שהחדיר מקשתו אל ליבך והשתיתו דם ומים מאררים. מבט אחר על צעד קל לעבר החופש על השמש העולה בכל יום ועמה מאור פנים וחיוך מילד קטן ומאדם מבוגר שפגשת בשביל אל החופש [ליצירה]
- [ליצירה] --- שפוט=פשוט [ליצירה]
- [ליצירה] זורם וכל כך מוזיקלי, שקרן השפע של היצירה תמשיך להרוות אותך [ליצירה]
- [ליצירה] ----- אחינו אתה על אף הכל :-) מרגש [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נוגע ללב, מאוד סנטימנטלי על מקום בארץ הזו [ליצירה]
- [ליצירה] "נטשתי חיבוק קדרותך" -יען נטשת משהו יציב אך קודר עליתי לאדמת החיים -ו - המוות (הוא מופרד) -יען עלית למקום שבו משמשים קדרות ושמחה וחיים זה בזה. הקדרות כה היכתה בנושא השיר עד כי לא טרח לשלוח מבט אל הדוברת. ואולם -בבית השני מתגלה כי נשוא השיר הוא נאמן לאין ערוך, יציב קודר אך נאמן: "תעמוד לצד כסאי הריק " הוא לא ישוב לסדר היום: "לא תביט, לא תשמע, לא תשפוט". אזי הדוברת רואה כל זאת ומחליטה לשוב בחזרה. שם השיר -אביב, אולי קצת לא נראה במבט ראשון.אך לדעתי נראה כי הדוברת ביקשה קצת אביב לנפשה. אותו אביב השורר מעל פני האדמה. השיר מזכיר לי מעט את סיפורה של "אצבעונית" שאותה ניסו להשיא לחולד השוכן בעמקי האדמה, והיא סירבה לקבל את דין הקדרות השוררת מתחת לאדמה ולא השלימה עם ה"שידוך" הזה. חג אביב שמח! [ליצירה]
תגובות