צוקים ניטו מאופל ועד ים
ריח קינמון וסחלב חם,
הכל השתלב כה מושלם
עם דמותך הפוסעת לאט
לקראת הפגישה האחת
אם ראיתיך בזה הרגע
אז סימן כי הכל תם,
ועת התותח נדם
המוזות פשו באויר
ולי זה הזכיר:
יש לכתוב את השיר
הפגישה הראשונה עם האחת והיחידה?
גם לי קורה שבהרבה מצבים בא לי לכתוב. בדרך-כלל זה סיפור, אבל גם שירים.
שיר לוקח מצב כלשהו ומעביר אותו מחדש במילים, מקפיא אותו.
זה ממש מקפיא את הזמן והופך אותו למחוייך ויפה.
(בין המילה 'קינמון' למילה 'וסחלב' יש רווח כפול)
תודה על התגובות :)
כשנדם רעש התותחים יש זמן לאהבה :)))
כפי שאומר שיר נהדר של אריק איינשטיין:
זהו שיר אחרי מלחמה
הוא תמיד מחזיר לי סיבה
היא מחכה
אהובה כבר חוזר
זהו שיר שבא אחרי המלחמה
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
איזה רומנטי
הפגישה הראשונה עם האחת והיחידה?
גם לי קורה שבהרבה מצבים בא לי לכתוב. בדרך-כלל זה סיפור, אבל גם שירים.
שיר לוקח מצב כלשהו ומעביר אותו מחדש במילים, מקפיא אותו.
זה ממש מקפיא את הזמן והופך אותו למחוייך ויפה.
(בין המילה 'קינמון' למילה 'וסחלב' יש רווח כפול)
[ליצירה]
---
תודה על התגובות :)
כשנדם רעש התותחים יש זמן לאהבה :)))
כפי שאומר שיר נהדר של אריק איינשטיין:
זהו שיר אחרי מלחמה
הוא תמיד מחזיר לי סיבה
היא מחכה
אהובה כבר חוזר
זהו שיר שבא אחרי המלחמה
[ליצירה]
רדף השיג- הפתעה
ואולי -לא היו הדברים מעולם!
והעכבר ישב במאורתו -נכלם!
כי לא השיג גבינה על המדף
והחתול אחריו -רדף!
ואולי אני- אותו אחד!
שמואל ירושלמי -המיוחד?
אולי זה כמו שני קוני למל
שאחד תפילה ממלמל
והשני את פחימה מהלל?
ואולי זה אני -שני פרצופים
האחד ראשו בשרעפים
והשני עושה פרצופים?
האחד אביב והשני סתיו
אחד סימני קריאה ממחסן גנב
ושילב אותם בעל פה ובכתב
והשני לכתוב שירה- אהב
והכל שקר או כזב?
ועד שלא יקום האחד העולמי
ויגיד : אני שמואל ירושלמי
אעז לומר שזה אני! התם
הזאב בעור הכבשה
או - הגופיה שבתוך הכביסה
אולי
כבר חמש שנים על כולם אני עובד
את טלי פחימה מעודד
ובלילה אביב וסתיו הרומנטיקן המצודד?
אני דר' ג'קיל ומיסטר הייד
אחד דרוויש והשני לא נחמד!
אז אפצח בזמר ורון
זה הזמן לצאת מן הארון!
[ליצירה]
המלצה לשיר!
שיר מגוון ועשיר בתיאורים ומוטיבים ספרותיים!
הנפשה והאנשה של כוחות הטבע, הענקת חיים מלאים לכל אחת מיישויות הטבע המתפרצות, למן גוש הסלע ועד הרוח השורקת ומעניקה חיים לכל, מביאה את סיפורו של השיר אלינו.בפנייה אל הקורא: הבט, ראה, שים לב אל הטבע, חדול מהילוכך השגרתי
וכן מוטיב מעניין נוסף הוא אלמנט החזרה החוזר ושב בכל בית אם כי בשינוי קל ועיקרו:
"הבט ברוח השוצף\הגועש\המתעופף. מעין אנאפורה המעשירה את השיר.
שיר מומלץ בהחלט!
תגובות