מאבטח חמוש
מסכן חיים
מסכן בעצמו
תנאי שכר
עלובים
מינימום
כמו בעל מום
אין זכויות
אין פיצויים
אין עתיד
רק תפקיד
אין עתיד ברור
הן בעבודה
הן ברמת סיכון
הן יבוא מחבל
ומי יסכל?
והוא יעמוד
יקריב נפשו
כמתרס אחרון
יקריב מלוא און
וחברת השמירה
העושקת והדופקת
תשלש לכיסה
מיליונים שקלים
מתוך החיים
וגם מהמתים
הן בקברות
הן בבתים
ואין הסתדרות
ואין אוצר
והלחם
צר
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה. בין דרום תל אביב הלבנטיני ואירופה הקרה [ליצירה]
- [ליצירה] ---- שיירה אי אנה את הולכת.... רעיון מקורי בשיר מתגלגל כה לחי [ליצירה]
- [ליצירה] --- צדקת: שדוף(עם שורוק) הוא אכן אמצעי השקיה הנהוג בארצות המזרח הקרוב [ליצירה]
- [ליצירה] פה הוא יכול לדבר. הוא וחבורתו עמו ולצחצח עד לב השמיים. מקסימום יקראו לו בוגד או יקבל צעקה. שם- אם תהיה קבוצת אזרחים שתפגין נגד חיזבללה בריש גלי היא תיעלם באחד מנהרות לבנון או שאחד מחבריה יועמס על גבי קטיושה המעופפת לישראל. [ליצירה]
- [ליצירה] לא יכולתי שלא לחשוב על השיר הבא: עבריה מילים: רחל אני מבטת בה נפעמת, נדמה: הנה זה אך. בחן קדומים, בשחור ולהט, עלתה מן התנ"ך. וגשר פז נתלה ממנה, אל ארץ העברים. וזכרונות ימי החסד, בנפש מתמרים. כה אעמוד פה לפנייך, נפעמת, אחותי, בחן קדומים, בשחור ולהט, אזין עיני תכלתי. בגוף נכר הלוך ונוע, דרכים בו מי יספור? אני המרתי שחור ולהט, בתכלת ובנהור. אך אם מעלתי - לא לנצח, כחשתי - לא עד תם. ושבתי שוב כשוב ההלך, אל כפר מולדתו. כה אעמוד פה לפנייך... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] קר ויקר איזה יופי, אתה מדמה את האבן למשהו קר המונע רגשות, אך מאידך למשהו יקר (אני אישית משווה את האבן שעל לבי למן מועקה מצטברת) בהמשך אתה כותב כיצד אתה מנסה להמיס את האבן הקרה ומפרט מה מכילה/ מה מכיל המחצב הזה, עד שלבסוף אתה משלים עם החיסרון האנושי ואתה כותב: "אמשול בכוחות" [ליצירה]
- [ליצירה] --- משה לוי... שאלה מצויינת: קודם כל, זהו שיר לירי, לא אישי כמובן, אלא אליגורי על עולמם של המשוררים בכלל. החטא -חטא כתיבת השירים, הייחודיות והבלתי שגרתיות, האינדבידואליות. העונש: הצטיירות כמנותק,כמוזר, בידוד חברתי וכו' [ליצירה]
- [ליצירה] ----- שפל ברך ושפל קומה כתולע. נדמינו לעלה מתלעלע ברוח כך היה בשנים הארורות ההן יצירה מרגשת. [ליצירה]
- [ליצירה] --- מקסים ומדהים הקרבן שר שירו! למה לא מגיבים לפנינה ספרותית שכזו [ליצירה]
תגובות