כפרח חוף הפורח בלילות
פתחת בפני את נשמתך
ובנשיקת שפתייך המלהטות
הדלקת את הנר הכבוי
אשר בתוך חדרי לבי
למראה עלי כותרתך
וניחוחך מושך הגלים
הבטתי בך באור חדש
אשר הניס את הלילה
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
זה ממש מקסים! שיר געגוע אמיתי שופע דימויים של אוהב שדמות האהובה שהלכה ממנו לא נמחית מזכרונו והוא יעשה הכל לאל ידו :
לוּ נִתַּן בְּיָדִי, לְכוֹפֵף שְׁעוֹנוֹ שֶׁל הַזְּמַן בִּפְרִיטָה עַל אוֹנוֹ שֶׁל מֵיתָר
וְחִזּוּר לֵיל כְּלוּלוֹת, לִהְיוֹת לְצִדֵּךְ אֶצְעָדָה עַד עוֹלָם"
זאת להבדיל מאהבה אחרת לא טובה שבה הלא אוהב מוכן להחזיר את הגלגל אחורה על מנת לזרוק את "אהובתו"
כה מקסים, כה ענוג, כה נוגע
[ליצירה]
חידה:
מי חיבר את השיר הבא:
עלו ילדי ארץ מולדת,
הגיע יום התהילה!
נגדנו הרודנות
הניפה את דגלה ספוג הדם
התשמעו, בשדותינו
את שאון החיילים העזים?
הם באים אל קרבנו
לחתוך גרון בניכם ורעיכם
פזמון:
לנשק אחים!!
התקבצו לגדודים!!
צעדו, צעדו
תנו לדם הטמא להרוות הרגבים.
תגובות