כפרח חוף הפורח בלילות
פתחת בפני את נשמתך
ובנשיקת שפתייך המלהטות
הדלקת את הנר הכבוי
אשר בתוך חדרי לבי
למראה עלי כותרתך
וניחוחך מושך הגלים
הבטתי בך באור חדש
אשר הניס את הלילה
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הנה מעט על הביוגרפיה של אדם יקר זה, שיצירותיו המופלאות לא זכו כאן לתגובות:
משה לימור (שמואלי), איש ירושלים, בוגר אוניברסיטה עברית בספרות עברית. בשירתו באו לביטוי האהבה
על תהפוכותיה, מכאוביה ומנעמיה, געגועים וכמיהות, כיסופים, ספקות וחיפושים.
ספרו הראשון "בשומת ערבי אביב" יצא לאור ב - 1964.
[ליצירה]
לכסות, לא להסתיר, לגלות רק לך.
יש כאן לכאורה סתירה, אך ניתן לפרש זאת בכך שלכסות משמעו אולי לכסות משאר העולם הסובב אך להיות פתוחה רק איתך.
מעניין.
[ליצירה]
--
ואל תשכח את האטרוסקים שהם אבות הרומאים.
למדתי קורס "סקירת תולדות האמנות" והמרצה אמרה כי כמה חוקרים טוענים כי מקורם של האטרוסקים הוא שמי (הערה שלי: אולי מבני אדום....)
[ליצירה]
-----
א מענטש
מלח הארץ
כך אגדיר את אביך שהוא אחד ממקימי המדינה, היסטוריה מהלכת ומקיים מצוות ישוב ארץ ישראל.
ציוני ללא מרכאות ואדם משכמו ומעלה.
תודה שהבאת לפנינו דוגמה לעושר האנושי שנתברכה בו ארץ ישראל.
תגובות