שחו קומתם
ברוש ותדהר
עת יצאנו
עם ליל
לשוח בשביל,
אוחז ידך
מביט בך
ואת מביטה
בשמי כוכב,
שם יש
שניים כמונו
אוחזים ידיים
שולחים זיק
כוכב נופל,
דרישת שלום
משמי מרום.
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
תודה מאי
תמיד תמיד, חוזרת ועולה התמונה הזו מכל התחנות בארץ:
אותו החייל המוציא מכיסו ארנק ושולף משם כסף גדול בנון שלנטיות כזו
ואז המוכר שואל את השאלות במן שפה נמתחת נמרחת (כמו שהוא מורח את הטחינה והחריף)
חומוווווווווווווס
חרייייייייייייף
הכלללללללל?
[ליצירה]
מהכלום בוקע האושר. זו פתיחה יפה של יש מאין. הכל נובע מן הנקודה של אור השמש המביא עמו את כל הברכות שבעולם ועמם חיוך ואז מוזכר הנמען נשוא השיר שאליו פונה הדוברת עד שהיא חודרת אל חובו. ואז היא מגלה שבחובו יש תהום, אך תהום שונה מאשר יש לה. ועכשיו הם שניים ואז מתחיל האושר האמיתי:
וכשאני עוצרת, אני מתעוררת למולך,
ואז האושר האמיתי של החיים מתחיל,
איתך
אהבתי את המסע שחלקת עימנו