כפרח חוף הפורח בלילות
פתחת בפני את נשמתך
ובנשיקת שפתייך המלהטות
הדלקת את הנר הכבוי
אשר בתוך חדרי לבי
למראה עלי כותרתך
וניחוחך מושך הגלים
הבטתי בך באור חדש
אשר הניס את הלילה
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- אולי מזעזע לדעת שמציאות חותכת ורידים, אך הביטוי בשיר מאוד עז ונוגע בחוזק רב [ליצירה]
- [ליצירה] --- בתחילה חשבתי שהנה סוף סוף ישנה ליריקה משובבת נפש ומרעננת בשיריך, השיר אמנם מתחיל במשפט לירי. אך לדעתי ברוב רובו היה באמת צריך להישאר כך כה לחי [ליצירה]
- [ליצירה] ----- האי ורוחו וגעשו כקומקום הנוהם מאיים לפרוץ בשריקה רמה של אזעקה מרעדת לב. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ! שיש זכרונות מתוקים הנובעים ממאכלים מתוקים... [ליצירה]
- [ליצירה] :-) ילד נבון! סיפור מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] ----- יש כאן מלחמת ש' בש' (שמואל נגד שי) [ליצירה]
- [ליצירה] קולוניות אירופיות, שאגב-אורחא, ישראל כל-כך סייע לאירופה לדכא אותן. אתה מתעלם מכמה עובדות היסטוריות - בשנות השישים כשרוב מדינות אפריקה קיבלו עצמאות, הייתה זו ישראל שסייעה להן מבחינה רפואית, כלכלית, תשתיתית ועוד אפריקנים רבים נשלחו לישראל והשתלמו כאן ברפואה, חקלאות ועוד לטובת עתיד היבשת. [ליצירה]
- [ליצירה] יש איזו משנה האומרת כי ברגע שכורתים אילן, נזעק קולו מקצה העולם ועד קצהו. שירך הולך ברוח זו... ח.ח [ליצירה]
- [ליצירה] --- הקדמה מבטיחה :-)))) [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מקסים. ירושלים המערסלת, הזקנה, אך החובקת [ליצירה]
תגובות