שמרנו אל
משנאה עצמית
מסילוף אמת
מהשוואות אומללות
מבורות עצומה
כי
דוקרות הן כמדקרות
צורבות בפצע הפתוח
זורות בו מלח
גם לאחר דורות
רחם עליהם
מיום זיכרון זה
עד יום זיכרון הבא,
החונן לאדם דעת
ומלמד לאנוש בינה
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אודיה. תודה זה לא רחוק משם - איזור עמק האלה... [ליצירה]
- [ליצירה] ---- כתוב יפה, וניכר כי הצליל בוקע ממנו בחן [ליצירה]
- [ליצירה] --- תודה לכם :-) [ליצירה]
- [ליצירה] בובה המסתירה בתוכה את חללי ליבה השסוע בובה המתנפצת כחרס על פני האדמה ואולי, אולי גם אנו כך בני האדם [ליצירה]
- [ליצירה] --- פיוטי ויפהפה, ממש ציורי! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר עצוב, אך מלא הקרבה אין קץ [ליצירה]
- [ליצירה] לבן :-) אני אביב וסתיו, אדם אחד [ליצירה]
- [ליצירה] ניגודיות חריפה, מעבר על שברי זכוכית חדים ודוקרים והנאה מהדריכה עליהם. יתכן כי האלטרנטיבה הייתה גרועה יותר והדריכה הזו טובה ממנה. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן עיר בבועה מסוגרת צעירה בתכסית של מבוגרת בבתי המרזח השתייה מתפרצת ועין אחת צעירה קורצת [ליצירה]
- [ליצירה] קצר וקולע יהי רצון שאותה רוח שלקחה היא גם שתשיב :-) [ליצירה]
תגובות