והנה ידוע להווי אדם, חתול, עכבר או בהמה כי תכנית הריאליטי או הרעל – איתי הקרויה בשם "הישרדות" עמדה להסתיים באקורד ניצחון מרשים של אחד מבין הארבעה: מרינה, דן – תחמנו, נעמה ונועם. ולכן מבין כל הנאהבים והנעימים  בחייהם ובמותם (הטלווזיוני) שהוציאו ימיהם באי טרופי כשהם לבושים מלבושי אדם וחווה והבנות חשופות שת וחוטיני כאותה בת איזבל אשת אחאב עליה השלום וכאשת פוטיפר וכל מרעין ובישין מג'יבארו וסוונה אשר שררו על האי ועשו בו כמעשה סדום חוסיין עליו השלום מלכה של עיראק הרשעה.

והנה התנחל עימם גיא זוארץ בעוד אשתו בהריון ולאחר שפסל את כל החברעלעס' מלרוץ במשחק בג'ונגלאות ובנהרות ובחופים המסוכנים בהם משוטטים יתושי עולם עם עקרבוטים ושאר ירקות שכילו את עורם של החב'רה, הטיל גורל הוא הפור לפני קוריצה התרנגולת שעל אחד מבין הארבעה תוטל משימה קשה מקשות:

"ומהי המשימה?" שאל דן תחמנו

"קויידם כל נבחר את ההולך למשימה. מי שיכשל בה אבוי לראשו ומי שיצליח בה יכנס לרשימת החסינות ותוטל עליו שרשרת הפנינים של סבתא סולטנה עליה השלום!" אמר זוארץ ונזכר בסבתו המרוקאית ובעוגיות הקעק ובמופלטות שהכינה לפני שבת.

והנה הוטל הפור ועל נעמה הוטל לרשום את שמותיהם על ארבע פתקים ועורבבו הפתקים ולא יודע מי נגע בהם לפני כן אבל הזוכה לקול מצהלות החבר'ה היה לא אחר מאשר דן תחמנו.

"ומהי המשימה?" שאל התחמן שהאו סופק ידיו זו בזו

"לעבוד יומיים בספריית בית הספר התיכון "נווה זימזומים" שבעיר הגדולה ולצלוח אותם!" הכריז גיא "ודבר חשוב נוסף – אין התערבות מצד ההנהלה או המורים – תלמיד הישר בעיניו יעשה לך! יש מולך חמישה מתמודדים – מן המרשועים הגדולים שיכולים להיכנס בשערי תיכון כלשהוא ורק בהם אתה רשאי להילחם"

"ואו ואו!" נחרד תחמנו והיכה בראשו עד שהתעלף. אחת המתמודדות הזילה דמעה ונצרך כח רפואי וכמה כאפות לעוררו שכן נווה זמזומים על תלמידיו המופרעים נחשב לאתגר הקשה ביותר שיכל להעלות על הדעת וכל שכן השירות בספריה, שהרי היה אמור לשמור על רכוש כגון ספרים ומחשבים ממלתעותיהם של התלמידים המרשועים ופורקי העול ואיזה אמצעי יש לו על מנת לבולמם? למרינה למשל יש את הנתונים הטבעיים שלה שלמראם יתקפו התלמידים שטופי ההורמונים בהלם קרב וישותקו.

ומותר לגלות כי התחמן סוף סוף תוחמן שכן נמה תיחמנה ורשמה על ארבעת הפתקים את שמו של תחמנו ובכך סגרה איתו מעגל על הירצחה של קוריצה עליה השלום שנשחטה בשחיטת עכו"ם לא עלינו.

והנה ביום ראשון הופיע תחמנו נרעש ונפחד בשערי הספריה של נווה זימזומים, הוא כבר שמע על מלחמת הדיאדוכים בה נלחם קודמו הספרן קיפי ועל ארבעת התלמידים המופרעים: טל גולדמן, אמיר הפיתה, עובדיה קולורבי ומשה דניאלי והנה נוסף עליהם עוד מרשוע בשם בטטה יהושוע. ולמה נקרא שמו בטטה מכיוון שהיה שמן דובון כמו בטטה מרוב לביבות שזלל במזנון בית הספר.

והנה ישב במקומו ליד המחשב, נרעש ונפחד ובשלב זה הספריה הייתה ריקה והנה שמע קול מן החלון הסמוך כמעין "פסססס" ויחשוב שזו ציפור דרור אשר מצאה קן לה בין חגווי החלון ופתח החלון ובין רגע נתמלאו פניו בתרסיס מטף כיבוי שליכלך את כל הספריה וגם אותו במן אבקת לבן הדומה לסם הקרוי "קוקאין".

והנה לא די בכך כי אם ילדה קטנה מכיתה ט' באה לבקש ספר והוא הלך לעזור לה בין המדפים וכשעבר בין מדף א' למדף ב' נתקלה רגלו בחוטרע, כלומר בחוט –רע ומיד נשפך עליו עביט מי גשמים מהמקווה הסמוך ומיד ראה חמישה חבר'ה עומדים מולו ומלעיגים וצוחקים על מפלתו והוא רץ אחריהם לתופסם וללמדם לקח ומיד מעד על עוד חוטרע שהיה מתוח על הרצפה ופצצת סירחון איומה שריחה ריח הגי'פא התפוצץ בגופו והוא נסרח בסירחון שאין כמותו לא בעליונים, לא בגופיות ולא בתחתונים אפילו לא של חמור גרם. והנה לא די בכך אלא ששמיכה הוטלה עליו ומבול ספרים נחת עליו – ולא ספרים דקים כי אם אנציקלופדיה עברית ואבן שושן וכל מיני כאלה. ולאחר המבול הסיר את השמיכה וראה את החבר'ה ליצים מלעיגים למפלתו:

"הייתם מביאים את מרינה, לפחות היינו עסוקים בתצפית!" קרא טל גולדמן

"אני אתבע אתכם!" צרח תחמנו

"אנחנו קטינים!" קרא אמיר הפיתה בקול בוכים "מה יש לך מאיתנו!"

והנה בסופו של יום הופיע מאי שם גיא זוארץ ואמר בהכרזה גדולה:

"אחת אפס לתלמידי נווה זימזומים!. נשאר לך עוד יום אחד ואם אתה לא צולח אותו. גמרת!"

הנה ישב תחמנו לאחר שכל התלמידים הלכו ולא ידע את נפשו מרוב בעסה כללית ובעסה פרטית, הוא צפה יום קרב נוסף. לפתע זיק רעיון ועוד זיק רעיון נכנסו למוחו הקודח והתחמן. הוא נסע ברכב ארבע על ארבע של אבא שלו לחנות מסויימת וקנה מה שקנה. הוא נשאר שעות נוספות בספריה לאחר שאחרון התלמידים הלך.

למחרת, חמשת הליצים עמדו להיכנס לספרייה אלא שמשוכת קוצים עמדה בין המסדרון לדלת הספריה. אמיר הפיתה החל להוריד את הקוצים ועמו חבריו כשלפתע גירדו בגופם ללא הירף כשאמיר מצרח ככרוכיה: "אני חושב שעלו עליי פרעושים!!!!" ומיד נסוגו החב'רה ותיכננו לתקוף את הספריה מכיוון החלון.

לאחר שקיבלו מגיא זוארץ תכשיר נגד פרעושים, טיפסו הללו על החלון שהיה בגובה הקרקע. אלא שברגע שנגעו בחלון הותז עליהם זרם מים אדיר מארבעה תותחי מים שמיד הוטחו על הארץ ונסוגו שנית.

תחמנו ישב בספריה כשלפתע שמע קול דקיק:

"פתח לי הספרן, אני רוצה להשאיל ספר!"

"ברצון!" אמר התחמן, אך בפריסקופ שכוון אל המסדרון, ראה כי הדובר אינו אלא יהושוע בטטה הגדול בעשרות מונים מילדה בכיתה ט'.

והנה פתח הדלת במעין שלט רחוק שקנה וברגע שיהושע הופיע בפתח הספריה הוא נתקל בקפיץ שהעיף אותו עד משרד המנהלת ובאותה הזדמנות השיל כמה קילוגרמים מעליו.

וארבעת החבר'ה הנותרים לא ידעו את נפשם וישבו במסדרון ובינתיים היה דן תחמנו עסוק בהדפסת מכתבים להורי התלמידים הרעים הללו על אודות התנהגותם וכשהלך למזכירות להביא מעטפות משלוח נכנסו הארבעה לספריה אך מיד נתקלו בחומת אש שבערה בפתח ולא נתנה להם להיכנס ולבצע את זממם. והנה ההוא חזר ואמיר הפיתה ניסה לתת לתחמנו בעיטה מאחורה, אך תחמנו הרגיש בכך וסובב לו את הרגל עד שאותו פיתה בכה בדמעות שליש שישחרר לו ת'רגל.

והנה לרוע מזלו שכח תחמנו לסגור הדלת ונכנסה דמות ולא עבר רגע עד שהיא כוסתה ברשת שק והונפה מעלה כשהיא מבעטת ומצרחת.

תחמנו שמע קול נשי מצרח ושאל:

"מה זה, יהושע בטטה! שינית את הקול?"

"לא לא! טיפש שכמותך!" שמע

"אולי זאת מרינה?" ניסה

"לא לא."

"אז מי זאת?" איבד התחמן את סבלנותו

"זאת ימימה, המורה לספרות, אמור להיות לי שיעור כאן בספריה.עם כמה תלמידות!"

תחמנו נאנח והנה נשמע קול מאי שם:

"בזזט..בזזט...נפסלת, נפסלת!  היית אמור לתפוס תלמידים ולא מורה לספרות אבל זכית...!"

"זכיתי  במה?"

"זכית להופיע ברשימה השחורה של משרד החינוך!"

"ומה עוד?" שאל המובס

"זכית באוטו ארבע על ארבע הרוס ומפורק לחלקי חלקים כולל שמשות מנופצות ורדיו דיסק שעומד עכשיו בחניה מתנת טל גולדמן ואמיר הפיתה!" נשמע קול צווחני מן החלון