הים אינו עוד
מה שהיה בעבר
ודמותך שנבעה בו
עוצבה בלטף גליו,
בסערת משבריו,
רוחקת ממנו
בדומיה ובדמע.
צער הפרידה.
את רוחקת בלאט,
הרוח לוטפת שערך
מבדרת אימרתך,
רגלייך היחפות
שוקעות בחול החוף
ומבטך מופנה
אל עבר
התחלה חדשה
הים, הוא אף פעם לא מה שהיה,
ואף דמותה נשמעת כמתחדשת
מתוך לטף גלים וגם מתוך סערת משברים,
ורק רוח הים מותירה שובל אופטימי באימרתה
ומבדרת שערה.
צריך להכריז שזה יפיפה?
:))
ושאהבתי??
כּנרת, שעם הרוחות שבכאן עכשיו, בהחלט
מתבדרת
(ונראה שבשעה זו, אף הלילה פונה אל התחלה חדשה:)
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הים, הוא אף פעם לא מה שהיה,
ואף דמותה נשמעת כמתחדשת
מתוך לטף גלים וגם מתוך סערת משברים,
ורק רוח הים מותירה שובל אופטימי באימרתה
ומבדרת שערה.
צריך להכריז שזה יפיפה?
:))
ושאהבתי??
כּנרת, שעם הרוחות שבכאן עכשיו, בהחלט
מתבדרת
(ונראה שבשעה זו, אף הלילה פונה אל התחלה חדשה:)
[ליצירה]
המלצה
להקי עננים שטים על הרקיע;
מעבר לתהומות הרים, השמש עולה.
מעל שְדוֹת ירוקים,
רוח רענן רוחפת.
נחלים ופלגי מים,
שבים לתהילה.
השיר פותח בשיט לא שגרתי, שיט של עננים על פני רקיע, ואז בא תורו של השחקן השני בהצגה -השמש העולה אל במת היר מבין תהומות ההרים שדומה כי סיימו את תפקידם עוד לפני שהצגת השיר החלה לעלות (כנראה בשיר הקודם היה להם תפקיד מסויים)
כעת אנו מגלים את התפאורה של השדות הירוקים ורוח רענן רוחפת ונחלים ופלגי מים השבים אל גדולתם ואל התהילה (מן רטרו שכזה)
גשמי חורף, בזעף -
מטחו מכה בארץ.
הקשת, בענן, קמרונה מתנוסס.
הנהרות נישאים על גדותיים.
ססגון התפרחת,
שטיחו פורש.
חלק שני של ההצגה, גשמי חורף מכים ומטיחים, אך לא לזמן רב, כי מיד מופיעה הקשת בענן ואנו שוב מגיעים אל הנהרות ואל שחקן שהיה לו רמז בבית הקודם (שדות ירוקים) אך כאן אנו מגלים מה מכילים השדות הללו (ססגון התפרחת)
עמודו של השחר,
בלב שממה בוקע.
עם רדת הליל,
מסך כוכבים נדלק.
בשחקים, עדר צאן במרעוליו פוסע.
העולם - מבּוּעוֹ לא נפסק...
כעת בחלק השלישי אנו מגלים באיזה חלק של יום מדובר, זהו החלק של השחר, וכן אנו מגלים שמדובר בשממה, אולי יש כאן העברה לאיזור נוף אחר, אולי השדות הירוקים היו שממה בעבר...
ומיד יש כאן קפיצה אל רדת הליל, ומסך נופל על במת השיר, זהו מסך העשוי כולו כוכבים הנדמים בעיני המשורר כעדר צאן הפוסע (משום שרבים מן הכוכבים הם כמובן כוכבי לכת )
וכאן מגיע הפאנץ' ליין שאומר:
"העולם מבועו לא פוסק"
כלומר, תמיד יש תזוזה ושינוי בעולם, העולם הוא דינאמי, מעורר השראה בלתי נפסקת.
[ליצירה]
יש לך המשך למה שאתה מכנה "קרבן ההתנשאות הציונית?" או "ההתנשאות הצינית?"
והנה קטע מקורות חייו של אריאל בן ציון שדמותו מבוססת על סיפור חייך:
ויהי היום ובברית המועצות של טרם ימי הגלאסטנוסט חי לו אי שם בשדמות רוסיא הפוריות או באגן נהר הדון השוכן לו דומם ומוקף פרדסים וגנות ומטעי שסק ודובדבן. שם חי לו נער יהודי בשם בוריס מיחוצ`לבסקי.מאלו אשר נאמר עליהם כי הם תינוקות שנשבו והלא מה הם תינוקות שנשבו. תנו רבנן דור יתום, שהוא `יתום` כל-כך שיהודים זקוקים לעזרה. אין הם `אפיקורסים` ולא `מינים`. הם אינם אלא בבחינת `תינוקות שנשבו`, שנחשבים בגדר `אנוסים`, כדברי הגמרא במסכת שבת.
וההוא היה חניך מצטיין בקומסומול והיה מצעק ססמאות ודברי שבחין ואף עקתין על סטלין ולנין ושאר האדמורי"ם המופלאין אשר ביום אחד קמו ועזבו את העולם הישן והקימו להם עולם חדש של חסידות ומאיר מלא פז ושמש ושפיים ואורורה שחתרה בקעה מים והקימה עולם חדש מיני יסוד.כולם העריצו את החניך המצטיין אשר כותב חמישירי הלל.
והנה יום אחד קמו שמיים ונפלה חומה של שבעים שנות קסמי קומוניסם וכפירה בעיקר ובאלוקי ישראל וברוח ישראל סבא אשר נעקרה כליל על ידי היבסקציה, והנה החל גשם של גילויים חדשים וכל אחד גילה ומצא את שורשיו. ואותו אחד מיחוצ`לבסקי פלאי, נער עול ימים ותזזיתי. בעל שיער מתולתל וקומה גבוהה. היה בן שבע עשרה בשוב הפרסטרויקה. הופטר משירותו בתנועת הקומסומול הקומוניסטי והחל לתור אחרי שורשיו היהודיים ואף לתור אחרי ספרי יהדות.
בתחילה דיבר אך יידיש. ומיד נטל פירוש קומוניסטי לשיריו ואף פרסם טור בעיתון פראבדה צ`י סמארה הנפוץ במקום מגוריו. אך עד במהרה נפל עיתון זה כמו שיפלו פסלי לנין וסטלין במקומות רבים ומיחוצ`לבסקי נותר חסר פניות לגבי פרסום רשימותיו.ואילו באותם ימים הגיע לידו ספר עלום ומיסתורי של ההוא המתקרא הרב קנא. אותו ידוע בלהבות האש ובדעותיו הציוניות קיצוניות כלפי ערביי ארץ ישראל.
לא ידוע הכיצד הגיע הספר לידיו. האגדה אומרת כי הספר הופיע ביריד ספרים אי שם בעיר סטפנקוקו שנדדה שליד צ`צניה ואילו מיחוצ`לבסקי מצאו בקיוסק ספרים בסמארה כולו בלוי ומעוך ומעורר רחמים רבים ושילם עליו שלושים קופקות.ובאותה הזדמנות קנה גם את הספר אמרי אמת של האדמו"ר מגור. ספר עתיק ובלוי בימים אשר הובא לרוסיה על ידי חסיד גור שנמלט מפולין בתקופת מלחמת העולם השנייה.
ולאחר שקירא והעביר נפשו בספר הנ"ז עבר מיחוצ`לבסקי מהפך בנפשו. השנה הייתה שנת 90. והוא אמר לעצמו בריש גלי וביידיש מעורבת רוסית:
"מעתה לא יקרא שמי בוריס מיחוצ`לבסקי אלא אריאל בן ציון!"
תגובות