הים אינו עוד
מה שהיה בעבר
ודמותך שנבעה בו
עוצבה בלטף גליו,
בסערת משבריו,
רוחקת ממנו
בדומיה ובדמע.
צער הפרידה.
את רוחקת בלאט,
הרוח לוטפת שערך
מבדרת אימרתך,
רגלייך היחפות
שוקעות בחול החוף
ומבטך מופנה
אל עבר
התחלה חדשה
הים, הוא אף פעם לא מה שהיה,
ואף דמותה נשמעת כמתחדשת
מתוך לטף גלים וגם מתוך סערת משברים,
ורק רוח הים מותירה שובל אופטימי באימרתה
ומבדרת שערה.
צריך להכריז שזה יפיפה?
:))
ושאהבתי??
כּנרת, שעם הרוחות שבכאן עכשיו, בהחלט
מתבדרת
(ונראה שבשעה זו, אף הלילה פונה אל התחלה חדשה:)
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הים, הוא אף פעם לא מה שהיה,
ואף דמותה נשמעת כמתחדשת
מתוך לטף גלים וגם מתוך סערת משברים,
ורק רוח הים מותירה שובל אופטימי באימרתה
ומבדרת שערה.
צריך להכריז שזה יפיפה?
:))
ושאהבתי??
כּנרת, שעם הרוחות שבכאן עכשיו, בהחלט
מתבדרת
(ונראה שבשעה זו, אף הלילה פונה אל התחלה חדשה:)
[ליצירה]
---
שיר מלא רגש, עשוי טוב, כאילו קיבל מקצב משלו בצד מקצבה ותנועתה של הדוברת, הרוח מקבלת חיים משלה ושולחת מנגינות מרחוק, כמו בפלאפון אל עבר הצד השני...
מומלץ בהחלט!
[ליצירה]
השרף מקאצק- היה ליקוי מאורות בתקופת השואה- בכל שכבות המנהיגות הקיימת מכל הזרמים. החל מהמנהיגות המתבוללת, עבור דרך זו הציונית מפאניקי"ת וכלה במנהיגות החרדית (סאטמר, מונקץ' ועוד) היחידים שראו את הנולד נחשבו מטורפים (ז'בוטינסקי נחשב כמעורר היסטריה)
ולמה היה דבר כזה? (ליקוי מאורות) - כי לא היה תקדים של השמדה המונית ותעשייתית בקנה מידה שכזה.
תגובות