הים אינו עוד
מה שהיה בעבר
ודמותך שנבעה בו
עוצבה בלטף גליו,
בסערת משבריו,
רוחקת ממנו
בדומיה ובדמע.
צער הפרידה.
את רוחקת בלאט,
הרוח לוטפת שערך
מבדרת אימרתך,
רגלייך היחפות
שוקעות בחול החוף
ומבטך מופנה
אל עבר
התחלה חדשה
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני נפעמת, אין לי מילים! מקסים, כ"כ נוגה ועדין. ניגון רגיש עולה מיצירה קסומה זו... אני מקווה שנסיבות כתיבתה לא היו מדי מצערות... נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ממש, כל כך חרישי וקסום [ליצירה]
- [ליצירה] הים, הוא אף פעם לא מה שהיה, ואף דמותה נשמעת כמתחדשת מתוך לטף גלים וגם מתוך סערת משברים, ורק רוח הים מותירה שובל אופטימי באימרתה ומבדרת שערה. צריך להכריז שזה יפיפה? :)) ושאהבתי?? כּנרת, שעם הרוחות שבכאן עכשיו, בהחלט מתבדרת (ונראה שבשעה זו, אף הלילה פונה אל התחלה חדשה:) [ליצירה]
- [ליצירה] -- תודה לך ליאורה על ההסבר והמשוב המעמיק!!! [ליצירה]
- [ליצירה] עוצמתי בייחוד שורת המחץ האחרונה: השב לי את אהובתי או קח את חיי [ליצירה]
- [ליצירה] -- תודה איה, שמחתי למשוב וכבר שיפרתי [ליצירה]
- [ליצירה] עדשים=עדים [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן רעות הגנרל יכול לסמל את שנת החורף, את אי הרצון לצאת מהפוך עד שקמים ואז כבר מאוחר מידי, זה גם יכול לסמל את העיוורון המסויים שיש לאנשים עד שהם מתפכחים מהחלום [ליצירה]
- [ליצירה] פראפרזה מודרנית עתיקה המשלבת את האתמול עם היום, את האם היהודיה של אז ואת האם היהודיה של עכשיו. ישר כח [ליצירה]
- [ליצירה] נשיקת שרף בין אדמה לשמיים ובאמצע ירושלים [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה שילוב של הטבע עם שארית אבק ורוח האדם הנושבת [ליצירה]
- [ליצירה] עדין ונוגע, אהבתי את המטאפורה הפשוטה : איך מניח בעדנה אֶת ליבו ונפשו בעולמך [ליצירה]
- [ליצירה] --- מסה עשירה בשפה כואבת מבחינת תכניה [ליצירה]
תגובות