הים אינו עוד
מה שהיה בעבר
ודמותך שנבעה בו
עוצבה בלטף גליו,
בסערת משבריו,
רוחקת ממנו
בדומיה ובדמע.
צער הפרידה.
את רוחקת בלאט,
הרוח לוטפת שערך
מבדרת אימרתך,
רגלייך היחפות
שוקעות בחול החוף
ומבטך מופנה
אל עבר
התחלה חדשה
הים, הוא אף פעם לא מה שהיה,
ואף דמותה נשמעת כמתחדשת
מתוך לטף גלים וגם מתוך סערת משברים,
ורק רוח הים מותירה שובל אופטימי באימרתה
ומבדרת שערה.
צריך להכריז שזה יפיפה?
:))
ושאהבתי??
כּנרת, שעם הרוחות שבכאן עכשיו, בהחלט
מתבדרת
(ונראה שבשעה זו, אף הלילה פונה אל התחלה חדשה:)
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הים, הוא אף פעם לא מה שהיה,
ואף דמותה נשמעת כמתחדשת
מתוך לטף גלים וגם מתוך סערת משברים,
ורק רוח הים מותירה שובל אופטימי באימרתה
ומבדרת שערה.
צריך להכריז שזה יפיפה?
:))
ושאהבתי??
כּנרת, שעם הרוחות שבכאן עכשיו, בהחלט
מתבדרת
(ונראה שבשעה זו, אף הלילה פונה אל התחלה חדשה:)
[ליצירה]
---
איה חביבתי :-)
אני חושב שהאחרון דווקא כן קשור, זו אותה אחת שהעדיפה את חברת הדרורים בתקופה יותר מאוחרת, בדרך כלל הזקנים הם שמאיכלים דרורים וזה מה שאולי בישלה לעצמה :-)
[ליצירה]
----
הם כל כך שמנים מעונג
שאם תירי בהם כדור בעכוז
הם לא ירגישו שירו בהם,
הם לא יותר מוכשרים
ממני או ממך
אבל בכל זאת הם שם
בעזרת פרוטקציה
של בן דוד
של סבא
של השכנה
של שולה
שגרה ליד
סבא גרונם
אי שם
בקוצק
תגובות