גופו שוכב
דעתו חופשית
מתנודדת כשיכור
על ספסל בגן.

יום מואר
שמיים זורחים
ירק מוריק.

גופו שוכב
דעתו פזורה
לחלקיקי חלקיקים
כאלפי פרודות
רוחו המתנפצת
מחמת הניפוץ
והפיצוץ.

גופו שוכב
הראש רץ קדימה
בית אבא ואמא
שרוי במסך זכוכית
מעבר לשנים עשנות
ולאלף ואחת
עונות.