זה שיר של נוף
נוף אהבה וערגה,
שיר שזורם בינות
אשדות נהר קוצפים
בין נאות דשא
אט אט רוגע
אך נוגע.
זהו שיר כניסה
אל הטוב והיפה,
הדומה ליהלום קטן
נוצץ בתוך האפילה
המאיר וצובע
את גוון עולמנו.
משנה באחת
את מסלול חיינו
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
שיר יפהפה, על זיכרון ושיר ורז סוד.
מבחינה מבנית, לפי עניות דעתי היית צריך אולי להפריד השיר לשני בתים בשורות המשפטים הבאות:
נחתם ונלקח איתם גם הסוד
(כאן ההפרדה)
הסוד נלקח אך התרבות נשארת
[ליצירה]
צודק
החקלאות והחקלאים במצב שהוא "על הפנים" הם סובלים ממכת גניבות איומה ונוראה ומהתעלמות מצד פקידים אפרפרים שבשבילם מדינת ישראל משתרעת מחדרה ועד גדרה וכל מה שמצפון ומדרום לה הוא חוצלארץ.
[ליצירה]
תרועה תרועה תרועה
אודה ולא אבוש
ולספר לא אחשוש
זו יצירתו המופלאה
עשירת חיות ומלאה
רבי ירושלמי מאור התורה
קיבל תגובה ושכרה
בין בטוב ובין ברע
על ידי המשנה והגמרא!
ערפדילו מוצץ דם
וקומוניזם דם אדם
והאמריקאים את סדאם
וכח אדם את עבודת האדם
ומה נשאר?
ומה הורווח
זולת זומבה זומבה
ובום טראח?
רק השיר הירושלמי התמים
הרך והחמים
מלא סימני הקריאה
משובח ללב ולריאה
אותו ניקח כמו אקמול ונורופן
כי בלעדיו נאבד ונתחרפן!
תגובות