זה שיר של נוף
נוף אהבה וערגה,
שיר שזורם בינות
אשדות נהר קוצפים
בין נאות דשא
אט אט רוגע
אך נוגע.
זהו שיר כניסה
אל הטוב והיפה,
הדומה ליהלום קטן
נוצץ בתוך האפילה
המאיר וצובע
את גוון עולמנו.
משנה באחת
את מסלול חיינו
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
---
מידת האמונה באדם וההתקרבות ההדדית.
אך החשש הכבד מאכזריות הבאה בצורת ציפרני חתול.
החתול משמש כאן בגורם אמביוולנטי:
מחד הפרוותיות הנעימה שבו,המלטפת.
מאידך ציפורניו האכזריות
יפה כתבת
[ליצירה]
דלחת קלחת הטבח מבשל
בסיר שנשרף ואינו מעכל
"תכין חדש!" בוקע קולו של השף
"ואל תתחצף! ואל תתחצף!"
זה עזרא קדם הקשוח
רוגז כמו מרגרינה עליו מרוח
הטבח נוטש לאנחות הסיר
לא נורא- עוד יכתוב על זה שיר
תגובות