זה שיר של נוף
נוף אהבה וערגה,
שיר שזורם בינות
אשדות נהר קוצפים
בין נאות דשא
אט אט רוגע
אך נוגע.
זהו שיר כניסה
אל הטוב והיפה,
הדומה ליהלום קטן
נוצץ בתוך האפילה
המאיר וצובע
את גוון עולמנו.
משנה באחת
את מסלול חיינו
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
למה הוא האשים אותך בהכחשת השואה? אני מנסה להבין. אולי מכיוון ששמת את ניצולי השואה והפליטים הערביים "באותה צלחת". ובכלל אין מה להשוות בין שני העניינים הללו. ובדבר זה אני כלל וכלל לא מסכים איתך. אבל אני כן מסכים איתך שאין במדינה די חמלה לאלו שאין להם אפשרות להתבטא ולתבוע את זכויותיהם. וזה דבר שמנוגד בתכלית הניגוד לרוח היהדות
תגובות