זה שיר של נוף
נוף אהבה וערגה,
שיר שזורם בינות
אשדות נהר קוצפים
בין נאות דשא
אט אט רוגע
אך נוגע.
זהו שיר כניסה
אל הטוב והיפה,
הדומה ליהלום קטן
נוצץ בתוך האפילה
המאיר וצובע
את גוון עולמנו.
משנה באחת
את מסלול חיינו
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
שיר תיאורי ועשיר המתאר את פחדי האנוש וכלימתם הנלפתים זה בזה. אך העיניים יוצרות פשטות ושמחה.
צבעוניות ופיוטיות ב"נלפתו האותיות באבני הקיר" המזכיר או מרמז על הכותל או על קירות היכל התפילה.
אהבתי
תגובות