זה שיר של נוף
נוף אהבה וערגה,
שיר שזורם בינות
אשדות נהר קוצפים
בין נאות דשא
אט אט רוגע
אך נוגע.
זהו שיר כניסה
אל הטוב והיפה,
הדומה ליהלום קטן
נוצץ בתוך האפילה
המאיר וצובע
את גוון עולמנו.
משנה באחת
את מסלול חיינו
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ---- ירושלמי- בהצלחה במירוץ לרשימת שיל"ע [ליצירה]
- [ליצירה] לכן צריך לנצל כל דקה בגיל חסר הדאגות הזה. עדיין אפשר למצות את הנאת גיל הנעורים. על הצד הטוב ביותר. לכן חיי את הגיל בצורה הכי טובה לך בכדי שישארו לך גם זכרונות נעימים ולא זכרונות נערות עשוקה. [ליצירה]
- [ליצירה] הנה לך שיר לצאת השבת :-) תודה [ליצירה]
- [ליצירה] יודע מה- כמו שאמרה לפניי ליאורה ברנשטיין הייתי מציע להם להתחלף: למסור לנו את הנכבה שלהם ולקחת את השואה שלנו. אבל אתה רגיל להשוות ולאחוז במילים גדולות מקומתך בלי לחשוב ובלי לבדוק. היית רוצה לחזור בזמן לשנת 42 או 43 או 44? היית מבקש לברוח משם כל עוד נפשך בך! [ליצירה]
- [ליצירה] ---- משעשע ביותר! מצחיק ומרתק!!! מעולמם של השדכניות ולקחותיהם... מאיפה כל הביטויים הללו? האם מספרו של אורי אורבך? :-) "בנות שמחם...." ועכשיו גם נתת לי רעיון לסיפור חדש :-) תודה [ליצירה]
- [ליצירה] ממלכת הענן המתנשאת והמרוחקת רעיון מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] ---- שיר שרץ אליה בספיד :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- ליריקה נוקבת וזורמת נהדר [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לליאורה ורעות :-) [ליצירה]
- [ליצירה] פחחח :-) זה בעקבות טיול במצודה זו [ליצירה]
תגובות