זה שיר של נוף
נוף אהבה וערגה,
שיר שזורם בינות
אשדות נהר קוצפים
בין נאות דשא
אט אט רוגע
אך נוגע.
זהו שיר כניסה
אל הטוב והיפה,
הדומה ליהלום קטן
נוצץ בתוך האפילה
המאיר וצובע
את גוון עולמנו.
משנה באחת
את מסלול חיינו
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה לכולם. דעה- אכן כן. השיר קשור לשואה, אבל הוא מציע פיתרון אופטימי חלומי. שהילדים יזכו ברכות ובשקט למול הברוטליות והרשע [ליצירה]
- [ליצירה] לאושרת- נסי לעצום עיניים ולהיכנס לנעליים (של ילד) ואז יבוא החיוך והזיכרון והילדות [ליצירה]
- [ליצירה] מלחישה של נשוא השיר אל שתיקת הדוברת, ישנו דימוי מקסים "כלילה המעניש את היום את גוזל את צבעו" כלומר, ישות הלילה חודרת את ישות היום ומורידה ומפחיתה מקרני השמש ומאורו המבורך על ידי האפלה ועגמומיות: ואולי דבר זה מתרחש אך בנפש הדוברת, הרואה בעיניה אפלולית,ואולם שאר בני האנוש סביב חדורים אור. עתיד שנערם- יכול להיות מובן לשני צדדים: האחד -ראייה פסימית של העתיד בלעדיו, השני-כבר באותה עת נערמות אי אלו תקוות לעתיד בלעדיו. [ליצירה]
- [ליצירה] צודק! לא לטיהור הנאציזם המתועב בשום מקום. וגם לא מסיבת התרחקות מרוסיה (במקרה של אוקראינה) [ליצירה]
- [ליצירה] --- הסיפור נכתב - בכדי להראות את האבסורד של אלו המשווים השוואות מטופשות תודה על המשוב :-) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. חשוב לי להדגיש כי בלי קשר לדעה פוליטית זו או אחרת, אישית או ציבורית. כל אדם בעל לב ציוני יכאב את כאב היישובים הללו. [ליצירה]
- [ליצירה] אני זוכר שהיינו שרים בילדות: גשם גשם בוא תביא לי קרמבו... :-) שיר יפה וזורם אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] --- מה שיאמר לזכותו- כושר התמדה יש לו-על אף כל התגובות הללו [ליצירה]
- [ליצירה] ------ שיר שכולו זורם אפילו דברים מופשטים הופכים בשירך לנוזלים ומה שבסוף השיר שובה וגונב כותרת: "ונקודות של אור בתערובת אש ומים מכסות טפחיים" [ליצירה]
- [ליצירה] עפר ואפר שסופו עפר מוערם.. [ליצירה]
תגובות