זה שיר של נוף
נוף אהבה וערגה,
שיר שזורם בינות
אשדות נהר קוצפים
בין נאות דשא
אט אט רוגע
אך נוגע.
זהו שיר כניסה
אל הטוב והיפה,
הדומה ליהלום קטן
נוצץ בתוך האפילה
המאיר וצובע
את גוון עולמנו.
משנה באחת
את מסלול חיינו
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
כל הכבוד
מאמר משובח כמו תמיד, ניכר כי הנך משקיע בו רבות ועל כך תבוא עליך הברכה:
בוא ולא נלך רחוק, והנה שכנינו הפלסטינים זוכים לשיעורי גידול אוכלוסיה מן הגבוהים בעולם:
בתקופת מלחמת העולם הראשונה היוותה האוכלוסיה הערבית פלסטינית בעבר הירדן ובארץ ישראל כחצי מיליון נפש, אני מסיק מכך, בערך, שהאוכלוסיה כאן מנתה כ300,000 נפש.
בשנת 1948 כמיליון וחצי.
בשנת 1967 כשלשה מיליון (הפליטים ברחבי ערב,תושבי יש"ע, תושבי מדינת ישראל)
בשנת 2003(כיום) הם מונים בערך כששה שבעה מיליון.
"ויפרו וירבו במאוד מאוד ותימלא הארץ אותם"
תגובות