בת העין מטפטפת
שיריה
דעתה
ודמעותיה
מבין קונכית המוח
תולעת
הדעת יוצאת
אל עבר התפוח
בעץ הסמוך
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אולי חלק ניכר מן הגברים חושב כך, אבל לשמור את הדבר בפנים מבלי להוציאו החוצה כרוך בהרבה יותר כאבים, חששות ומועקות. מניסיון. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- הם כל כך שמנים מעונג שאם תירי בהם כדור בעכוז הם לא ירגישו שירו בהם, הם לא יותר מוכשרים ממני או ממך אבל בכל זאת הם שם בעזרת פרוטקציה של בן דוד של סבא של השכנה של שולה שגרה ליד סבא גרונם אי שם בקוצק [ליצירה]
- [ליצירה] --- עמוק, עשיר וחכם מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] תודה יא כנרית מקסימה! [ליצירה]
- [ליצירה] --- נשמת כל חי לתייג אדם על פי סוג שיריו, זה לא תמיד מדע מדוייק. והנה שמעתי על סגן אלוף קשוח מן הקשוחים שרגליו נטועות היטב בקרקע, אשר כותב שירי רגש נפלאים למגירה. אז??? [ליצירה]
- [ליצירה] העולם נברא באות עוד אות שהפכו למילה... [ליצירה]
- [ליצירה] -- עץ המזכיר זכרונות ילדות מתוקים והמציאות המרה של תאבי הנדל"ן ההורסים כל חלקה טובה בארצנו (תרתי משמע) ועושים תיאבון לרדת מן הארץ. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- קראתי שוב ושוב עד שלבוסף הבנתי את הפואנטה. נקודה מעניינת :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- נשמע אלתרמני, ראוי ללחן מנגינה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ארספואטי וחביב להפליא רק משום מה: המשפט "מכירה תים ככף ידי". המילה "תים" אינה מסתדרת עם עושר הסגנון שבו ניחנת כל טוב :-) [ליצירה]
תגובות