בת העין מטפטפת
שיריה
דעתה
ודמעותיה
מבין קונכית המוח
תולעת
הדעת יוצאת
אל עבר התפוח
בעץ הסמוך
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] :-) שיר עשיר עם דימויים מאוד יפים, איך חשבת עליהם ?... [ליצירה]
- [ליצירה] מסתבר שאפשר... [ליצירה]
- [ליצירה] --- הפשטות בתיאור נוגעת ללב [ליצירה]
- [ליצירה] ללאה- דודו טופז - באורח פלא החל ספרו לצאת למדפי הספרים בחנויות - עקב טעם הקהל... [ליצירה]
- [ליצירה] --- עם כפינו ביד נקים מערבולת בסיר המרק :-) סתאאאםם... כתיבתך נושאת פאתוס היא (אחרי הכל) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. תוצאות הגשם המבקע כל חלוני רקיע ומוציא קשת מנרתיקה וניצני ירק ממכון שיבתם [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מושקע ומוארך כמו מגילת הימים ההם :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- עלי אמת עלי חשש והספק מתגנב פנימה כנחש מזדחל בקש :-) [ליצירה]
- [ליצירה] בתוך השקט הזה בליל צבעים עולה וריחות קטורת ותבלי שוק ודמותך האחת הניצבת [ליצירה]
- [ליצירה] ברוח נפנף... אני זוכר שלקרובי משפחה שלי היה שכן שקראו לו נפנף והוא היה מחלל שבת וגר קומה מעליהם. והם היו חרדים. פעמח'ת אחד מהקרובים התעצבן, לקח מקל של מטאטא ודפק על התקרב שהייתה הרצפה שלהם כשהוא מצעק: "נפנף נפנף! גויים - מחללי שבת!" ואולי הם היו קומוניסטים. אנא עארף? אולי הם אימצו את ירושלמי כשעלה ארצה... הסבר אחר- ירושלמי לא זכה מעודו לנפנף על המנגל ועמי תקווה שיזכה לנפנף ולטעום ממטעמי על האש כגון קבב, שישליק, נקניקיות ומיני תרגימא אחרים שמעלים בי רעבון ותיאבון, בדרך הבייתה אקפוץ אולי לפלאפל טוב או לשווארמה על הנפנף. [ליצירה]
תגובות