יונה לבנה וצחורה
הופכת לנץ טורף,
נעה ליד המחוג הדק
המפריד
בין שעה שתים עשרה
לשעה אחת.
עוברת הקטבים
בין הקור לחום
בין אור לחושך
בין אורו של נר
המבדיל
בין קודש לחול
בחיים
בין ליברליזם נאור
לחשיכה רודנית
מבדיל
אך פרומיל אחד
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ---- הסיפור והמסר הטמון בחובו, באו להראות כי בתוך כל המ"ט שערי סמים שנסים שרוי בהם, יש עדיין ניצוץ כלשהוא, גרעין כלשהוא שיכול בעתיד להחזירו למוטב. וזאת, ללא כל מטמורפוזה,אלא כפוטנציאל למטמורפוזה עתידית. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] --- איזו נעימות איזה מאור פנים: חיכה שושנים וכולה עדנים והמילה האחרונה: בוא [ליצירה]
- [ליצירה] א קאמאניסט ליטערטורע [ליצירה]
- [ליצירה] ---- אכן ואכן. לפי רוח המזמור: אלא שבכל דור ודור,עומדים עלינו לכלותינו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם [ליצירה]
- [ליצירה] לאחת- תודה על תגובתך הגיבו אליה- אבל במסרים אישיים ודאוגים (עד שהסברתי להם שבסך הכל מדובר בהבעה פואטית) [ליצירה]
- [ליצירה] החורפים שעברו הדגישו את הלבד. עתה יש חורף שמדגיש את ה"ביחד" כמה נעים [ליצירה]
- [ליצירה] ציורי ומשובב נפש בשירתו הפיוטית. לו רק ניתן! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רעות! יש שיר טוב מזה שנקרא "לאור הזכרונות" מאת יחיאל מוהר ובו השורות הנוגעות הבאות: "לכל אדם יש זכרונות כספר יומן חרוט על לוח לב שותק הזמן זורה את הרעות כאפר ורק הטוב לעד לא ימחק". [ליצירה]
- [ליצירה] ים, שמיים, ספינה, גלויה -האחד משלים את השני [ליצירה]
- [ליצירה] פראפרזה מודרנית עתיקה המשלבת את האתמול עם היום, את האם היהודיה של אז ואת האם היהודיה של עכשיו. ישר כח [ליצירה]
תגובות