צל ממני רד
צל צלה של אשה,
כבה פנס הרחוב
המאיר עליי,
דומייה השתררה
לעת ערב
ברחוב הצר והמעיק.
משהו בכל זאת
מבליח ומאיר,
נראה כפנס קסם
מונע כח טמיר.
האור שבחובי
המציף את נשמתי
יפלס הדרך הישרה
אל המכורה
אל התקווה
שבאהבה.
26/2/03
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
----
כל האגדות כולן, ממש קיבצת אותן יחד בדואט משותף, זה די קשה לעשות תמונת מחזור גדולה כזו, כשכולן חיו בתקופות שונות ומשונות
ועל כך תודתי הברוכה
[ליצירה]
שיר מתנה
לכבוד טלי פחימה:
בחורילה בת פושקנצה וסוס יאור
אשר הלכה בדרך בן בעור
בדיוק כשפרעה ניעור
והטילה לבור.
וטלי פחימה הגדולה
מילמלה ומילמלה
ואז אור הבהיק
וירושלמי הופיע והדליק
אבל נשאר כדי להציק
ועליה בטעות הריק.
והשב"כ בא מהונגריה
וכיבה עליה סיגריה
ואת ירושלמי קיבל
כמרגל ואף כמחבל
והוא נחקר במתקן
וצרחותיו נשמעו עד כאן
ואני עליו ברחמים
הגנבתי לו סל מטעמים.
וירושלמי המרוכך
עבר מיד מהפך
נעשה כהנא חי
וצעק ססמאות
עד בלי די
[ליצירה]
שיר מקסים ורומנטי. אשרי בן הזוג שקורא אותו.
לעניות דעתי. בשורה האחרונה יש צורך בשינויים:
"שאתאהב כל מה שסביב
יהפוך להיות מטפורה לשיר חביב ."
אני הייתי משנה ל:
"כשאתאהב
כל מה שמסביב
יהפוך להיות מטאפורה
לשיר חביב"