צל ממני רד
צל צלה של אשה,
כבה פנס הרחוב
המאיר עליי,
דומייה השתררה
לעת ערב
ברחוב הצר והמעיק.
משהו בכל זאת
מבליח ומאיר,
נראה כפנס קסם
מונע כח טמיר.
האור שבחובי
המציף את נשמתי
יפלס הדרך הישרה
אל המכורה
אל התקווה
שבאהבה.
26/2/03
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
למה אף אחד לא הגיב עד כה ליצירה מופלאה זו
זה מקסים. הרגע הבלתי נשכח של הלידה. רגע בו אנו חווים את בריאת העולם מחדש במן רגע פרטי של יש מאין.
כל המשפחה כאן, מחכה לאחד שיבוא בתור ויתדפק על פתח הכניסה לעולם החי.
[ליצירה]
שיר מקסים ורומנטי. אשרי בן הזוג שקורא אותו.
לעניות דעתי. בשורה האחרונה יש צורך בשינויים:
"שאתאהב כל מה שסביב
יהפוך להיות מטפורה לשיר חביב ."
אני הייתי משנה ל:
"כשאתאהב
כל מה שמסביב
יהפוך להיות מטאפורה
לשיר חביב"