צל ממני רד
צל צלה של אשה,
כבה פנס הרחוב
המאיר עליי,
דומייה השתררה
לעת ערב
ברחוב הצר והמעיק.
משהו בכל זאת
מבליח ומאיר,
נראה כפנס קסם
מונע כח טמיר.
האור שבחובי
המציף את נשמתי
יפלס הדרך הישרה
אל המכורה
אל התקווה
שבאהבה.
26/2/03
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בסך הכול רציתי לטפטף טיפה... יפהפה [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! פניני מילים והילולים! הבית הראשון - במקום ההוא. תיאור של מעשה האהבה. ניחוחה וצוף דובשה. בבית השני - איתני הטבע הרמים והנשגבים כעדים. כשותפים למעשה ושמחים בו למען הדובר. אפילו לניצוץ הכוכבים ערך מוסף בבית השלישי -הצומח והחי. משהו קצת יותר ארצי. יותר בהישג יד. רוח, הרדופים. עצים. וגם כנריות :-) ובנקודה זו מיצית החמדה וכאן השורה המסתיימת ב: במקום ההוא ידעתי רזי אשה- סוגר את המשפט לאחר שפתחת את השיר. כעין משפט שבא על פתרונו [ליצירה]
- [ליצירה] --- חמוד וחביב: מחד השגרה של חייינו מאידך המכחול שיכול לצבוע אותה בצבעים יותר סימפטיים [ליצירה]
- [ליצירה] איזה מקסים ! רשימת מכולת משובחת ביותר העושה נפלאות למזווה היצירתי [ליצירה]
- [ליצירה] געגועים לסבא שלא הכרת. פיסת זיכרון אחרונה, שיר געגוע חזק ושובה ישר כח [ליצירה]
- [ליצירה] היסוס וסוס במלוא החסכנות והנימוס אשריך בכשרונך [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לאה, מה שיפה הוא כי השיר פתוח לפרשנות. זה בהחלט יכול להיכתב עליו או על יצחק שמיר [ליצירה]
- [ליצירה] הבה נחזור בזמן למגדל בבל שאז השפה הייתה שפה אחת, וכך נבנה אותו בצורה טובה ונהיה מאוחדים תחת שפה אחת. [ליצירה]
- [ליצירה] --- תפיגו כבר אדי השנאה העצמית אל תתנו לסם המזוכיזם להמית, היו מפוכחים ולא סהרוריים אל תרחמו על אכזריים. שאפו לשלום אך גם לביטחון אך עשו זאת מתוך פיכחון, אנחנו לא כובשים מהים אנחנו ארץ,תורה ועם, לעד נחיה, סיפורנו לא תם. [ליצירה]
- [ליצירה] --- נקודה למחשבה. מבחן האמונה הוא מבחן קשה: "אספרה כבודך ולא ראיתיך, אדמך אכנך ולא ידעתיך" (מתוך שיר הכבוד ליום שבת ) [ליצירה]
