צל ממני רד
צל צלה של אשה,
כבה פנס הרחוב
המאיר עליי,
דומייה השתררה
לעת ערב
ברחוב הצר והמעיק.
משהו בכל זאת
מבליח ומאיר,
נראה כפנס קסם
מונע כח טמיר.
האור שבחובי
המציף את נשמתי
יפלס הדרך הישרה
אל המכורה
אל התקווה
שבאהבה.
26/2/03
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
איזה יופי!
גינת בית האם והעץ ששתלת וזיכרונו כחוט השני העובר בשירך:
יש כאן כמה מבטים:
מבט של ילד בתוך מבט של מבוגר, מבט קמאי מול מבט של בדיעבד.הזיכרון והמעבר ממנו אל עולם ההווה.
העץ מנקודת מבט של ילדה ומנקודת מבט של בוגרת.
המעשה האומנותי של אז (צריבה בעץ) מול המעשה האומנותי של עכשיו.
שתי היצירות תצאנה כמובן שונות בשל נקודת הגיל, הזמן והמקום, אם כי המקום נשאר על עומדו...
מצויין
[ליצירה]
אתה ממולכד משני הכיוונים יא ירושלמי:
האם כוונתך לנחלת בנימין התל אביבית, סמל לבורגנות הזעירה שהתפתחה אחר כך לנתניהוהיזם הקפיטליסטי או שמא לנחלת בנימין אשר בפלסטין השדודה והעשוקה ביד הנוגש הציוני (רמאללה והפלך)