צל ממני רד
צל צלה של אשה,
כבה פנס הרחוב
המאיר עליי,
דומייה השתררה
לעת ערב
ברחוב הצר והמעיק.
משהו בכל זאת
מבליח ומאיר,
נראה כפנס קסם
מונע כח טמיר.
האור שבחובי
המציף את נשמתי
יפלס הדרך הישרה
אל המכורה
אל התקווה
שבאהבה.
26/2/03
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
אמרת משהו מאוד נכון במשפט:
"מקרינה אור שטיבו מסתמן רק עם בוא החשיכה"
יש מצב של בועה שאנו שרויים בה ויש מצב של ראייה בפרספקטיבה של זמן,וזה המשפט הנ"ל
[ליצירה]
דירה, שבושת בה לחיות.
בעל הבית קמצן ופלצן
ששלמונים רבים מכם יגבה
על האורווה "שאינו אגדה עוד".
נבטל את דירתנו כפי שהיא היום קיימת!
לדירת כל עכבריה, נַהֳפְכָה.
את החתול נביא מלמטה.
נכבדו בצלחת עם עכבר וגבינה!