צל ממני רד
צל צלה של אשה,
כבה פנס הרחוב
המאיר עליי,
דומייה השתררה
לעת ערב
ברחוב הצר והמעיק.
משהו בכל זאת
מבליח ומאיר,
נראה כפנס קסם
מונע כח טמיר.
האור שבחובי
המציף את נשמתי
יפלס הדרך הישרה
אל המכורה
אל התקווה
שבאהבה.
26/2/03
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
לא ירושלמי רוכב על סוס
סוסת וילנא המליטה
וירושלמי ללא היסוס
שם פעמיו לליטא.
הקריא שם שירה ברוסית
צעקו שישיר בשפתם
עמד ומיד הסית
לקח אותו שוטר
ואמר שזמנו תם
[ליצירה]
זה מאוד יפה, הזמן הקודם שמת,היו ואינם, שגדר הזמן מונעת ממך להגיע וללטף את הימים ההם.
יש מידה של גלוריפיקציה בשיר, וזה בסדר, רבים שעוברים גדר בחייהם ונכנסים לתקופה קצת קשה או קצת קשה מאוד יוצרים גלוריפיקציה לתקופתם הקודמת