צל ממני רד
צל צלה של אשה,
כבה פנס הרחוב
המאיר עליי,
דומייה השתררה
לעת ערב
ברחוב הצר והמעיק.
משהו בכל זאת
מבליח ומאיר,
נראה כפנס קסם
מונע כח טמיר.
האור שבחובי
המציף את נשמתי
יפלס הדרך הישרה
אל המכורה
אל התקווה
שבאהבה.
26/2/03
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
אתאר את שעבר עליי בעת קריאת השיר-
בתחילה היה נדמה כשיר אהבה רגיל
אחר כך כשתיארת את נשוא אהבתך בלשון נקבה, התחלתי להרהר..
אך מיד אחר כך באה המילה : ארצי.
אהבה לארץ! כמובן
[ליצירה]
הנה השיר. לטובת מאזיננו:
מן האבן והמים
הרחוב עולה
אל השמש
ובינתיים:
האוויר מלא
דבש וסביונים
וילד מגלה פתאום
וקצת לא מאמין
שיש רחוב כמו סומסום
!סום וקסום ובשום ונפלא
בלי מדוע ובלי למה
אל תשאל אותי
אני רץ לי, אני שמה
שם הכל קופץ
שם קורים ניסים
שם לוחש לי עץ
את הסודות הכי כמוסים
כי זה רחוב הסומסום