צל ממני רד
צל צלה של אשה,
כבה פנס הרחוב
המאיר עליי,
דומייה השתררה
לעת ערב
ברחוב הצר והמעיק.
משהו בכל זאת
מבליח ומאיר,
נראה כפנס קסם
מונע כח טמיר.
האור שבחובי
המציף את נשמתי
יפלס הדרך הישרה
אל המכורה
אל התקווה
שבאהבה.
26/2/03
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
--
ואל תשכח את האטרוסקים שהם אבות הרומאים.
למדתי קורס "סקירת תולדות האמנות" והמרצה אמרה כי כמה חוקרים טוענים כי מקורם של האטרוסקים הוא שמי (הערה שלי: אולי מבני אדום....)
[ליצירה]
---
"פתחי לי שערייך, אבוא בם אודה י-ה"
משמעות השיר שכתבתי:
עולה פליט מן השואה המתדפק על שערי ארץ המכורה ושואל:
התקבלי אותי שאני במצב עגום שכזה?
אני עני מבחינה חומרית אך עשיר מבחינת מוטיבציה לתת.
ובהשאלה -ניתן לומר זאת על אוהב העני בכסף אך עשיר באהבה לתת לבת זוגתו
תודה :))
[ליצירה]
----
כמה שזה נכון: חיו את חייכם בצורה הטובה ביותר, כי אנו חיים אך פרק זמן מועט
(אבל נא לא לשכוח כי במסורות שונות יש גם עולם אחר והעולם הזה הוא כטרקלין אליו)