נר נשמה, יד ושם נושא בחובי לעולם ועד לנצח בנשמתי חקוקים כאות תמה, בגווילין עתיקים חיים שלמים שנקטפו באיבם צחוק ילדים שנדם קולם, אמהות רחמניות שמחו דמעתן תלמידי חכמים במדרש תורתם מה נותר, מה נשאר אך גחלת, אפר ועפר, מתוך כבשן מוות ואש בקול זעקה רם ולוחש צוואת זיכרון הנוסכת כוח: לזכור ולעולם לא לשכוח