ראיתי דמותך העולה
מתוך אדוות גל ים
מתוך סבל אש ודם
אך למען אהבת אדם
עלית מתוך הים
תכליתך תפילת תם
נשאת בידך פעוט נם
להנחילו את הקיים
למען לא יפחד
למען יחיה לעד
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
יפהפה
וגם את תקבלי את הניתוח החודשי של אביב וסתיו ...
עודני זוכרת,
השמש פיזזה אז בטבור של שמים
ואני, מצמצמת חצי עין, שאלתיךְ
מה נורא יותר-?
השיר נפתח ב"עודני זוכרת" משמע הדוברת בעיני רוחה שולחת אותנו אל נחלות העבר.
השמש פיזזה בטבור של שמיים - השמש רוקדת וצוהלת - אולי על חשבון האנשים הסובלים מחום או שמא היא שמש מפזת ונעימה? של חורף.
השמש ומצמוץ חצי העין לעומתה כפראפרזה. העין נצרבת מרוב אור ולכן על הדוברת לצמצמה ולמצמצה.
ואז באה השאלה:
מה נורא יותר?
להתרגש אל העולם הזה ללא מאור עיניי או לאבדו סתם כך על צד הדרך
להתרגש אל העולם הזה ללא מאור עיני -האם לשמוח במאור עיני אל מול מאור השמש או לאבדו סתם כך. ושמא (אני מפרש פירוש חופשי) שהשמש תהיה לי לעין ועוד עין ושתראה במקומי את צד הדרך. ואולי צמצום חצי העין מרמז שהדוברת באמצע תהליך אבדן הראייה?
צד הדרך - מקום של אמצע החיים. שבו מתרחשים דברים סתמיים בחיי הדוברת. אך איבוד מאור עיניים אינו דבר סתמי. ויש כאן סתירה.
[ליצירה]
כתבת ולא ידעת מה תנבא יא שמואל הנביא:
דודו טופז
חשב שהוא פגז
אבל הוא פגע רע
צרה צרורה
נטפל לביתו של דן מרגלית
ומעך לה הפרצוף כמו ערגלית
וזה לא מצחיק
זה מציק
ואפילו מעיק
היה לו
אגו מנופח כמו עטין
היום
ספק פסיכי ספק עבריין מין
אורנג'דה שותה בלי סוף
חשב שהוא טווס הסתבר שהוא קוף
צ'חצ'חים בפליטת פה
ובגין עשה- נו נו נו
זה לא יפה
ראשון בבידור שיחק אותה
והיום כאחרון העבריינים אכל אותה
הרייטינג עלה ואחר כך ירד
זה בא לו בקונטרה- כמו ברד
המלך הוא עירום, זה קבצן שהיה מנהיג
איך חולפת לה תהילת הריי-טינג
הזוהר בערוץ שתיים
מזוייף כפליים
מאחורי הקלעים
נחשים ועקרבים
תככים ומזימה
תכניות של ריאליטי וזימה.
הברק חמקמק ומזוייף
הרייטינג נעלם באיבחה
לקול רווחה או אנחה
ודודו טופז הוא רק ההוכחה.
[ליצירה]
--
קומפוזיציה נהדרת!
החלק האחורי של הראש מתחיל להתפורר ולעוף לכיוון ימין.
הפנים המופנות אל הצבע הצהוב נותרות באיתנותן ומפללות לעתיד טוב יותר מזה המצפה בצד שמאל