חן גלים ולחן שמיים
ישובבו נשמת כל חי
בהטילם אלי חוף
מטען אלמוגים ומצולות
חן גלים ולחן שמיים
ישירו שירת מעמקים
בהטילם רכות גלים
מול חוף סלעים
זוג צעירים אוהבים,
עיניהם נשואות
אל תכול רקיע
נצח המון גלים
ופיהם אומר שירה
כים
חן שירתך הענוגה, ולחנה,
משובבים נשמתי ברכות סוערה.
לו היה זה שירי, הייתי משמיטה את השורה הראשונה
מהבית האחרון.
לטעמי, זה מנמיך את העוצמה החבויה כאן, בחן רב.
אך אין זה שירי, ועם זאת פי אומר שירה - כים.
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
חן שירתך הענוגה, ולחנה,
משובבים נשמתי ברכות סוערה.
לו היה זה שירי, הייתי משמיטה את השורה הראשונה
מהבית האחרון.
לטעמי, זה מנמיך את העוצמה החבויה כאן, בחן רב.
אך אין זה שירי, ועם זאת פי אומר שירה - כים.
[ליצירה]
איזה יופי!
גינת בית האם והעץ ששתלת וזיכרונו כחוט השני העובר בשירך:
יש כאן כמה מבטים:
מבט של ילד בתוך מבט של מבוגר, מבט קמאי מול מבט של בדיעבד.הזיכרון והמעבר ממנו אל עולם ההווה.
העץ מנקודת מבט של ילדה ומנקודת מבט של בוגרת.
המעשה האומנותי של אז (צריבה בעץ) מול המעשה האומנותי של עכשיו.
שתי היצירות תצאנה כמובן שונות בשל נקודת הגיל, הזמן והמקום, אם כי המקום נשאר על עומדו...
מצויין
[ליצירה]
לילה מסרב לגווע
וחנית מדקרת
מותירה סימניה המלובנים
על נפשך הפצועה
על הלב ששערו נפרץ
ורגל גסה דרכה בו
מרבבת את אדמתו
כתמי בוץ
לילה מסרב לגווע
וירח מזיל דמעתו
על ערוגת הלב
בה עלו זה מכבר
עשבי התוגה
וקוצי המשטמה.
תגובות