סובו ציון ועריה, הקיפו כפריה
כי בא השמש ממבוא מזרח
ויעל אל פני תכול רקיע
להאיר יושביו ברחמים רבים
לשמח לב יתום ואלמנה
לצבוע העולם בצבעי הטבע
ולבשר על גילה וגאולה
02-6
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ----- חביב הבגד עושה את האדם :-) (ואת החווה) [ליצירה]
- [ליצירה] רוח מעניינת ומפחידה כאשה בלויית סחבות... המקבלת כוחות דמוניים מאי שם [ליצירה]
- [ליצירה] במה אתה מתכוון שאתה אומר -קצפיות?. האם אתה מתכוון לעוגות עם הקצף? [ליצירה]
- [ליצירה] --- אכן כולנו מקבלים דף ריק( טאבולה רסה בלטינית) והוא יתמלא במהלך החיים, איש כפי ידבנו לבו... אהבתי!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אולי אבי קור (אבשלום) יואיל לאחר את הירושלמי באחת מתוכניותיו או שמא ז'וזו' חלסטורה יואיל להחזיר את הקאמדי סטעאר ואז יקח את ירושלמי בתור "יש לי יש לי " חדש [ליצירה]
- [ליצירה] ממש מתבטא כתורת הירושלמי בפרוייקט ה"נכבא" שלו [ליצירה]
- [ליצירה] שלום באמת חצה גבולות, לתוניסיה ולג'רבה ולכל ארצות העולם שהעניקו לו אשרת ביקור רשמי ;-) [ליצירה]
- [ליצירה] ---- ומה עם זיו מאפרות תחת רמץ הסיגריה? :-) צחקתי אהבתי את היצירה [ליצירה]
- [ליצירה] אבל זה הוא התחיל... יפה וכמה שזה נכון! [ליצירה]
- [ליצירה] מלחישה של נשוא השיר אל שתיקת הדוברת, ישנו דימוי מקסים "כלילה המעניש את היום את גוזל את צבעו" כלומר, ישות הלילה חודרת את ישות היום ומורידה ומפחיתה מקרני השמש ומאורו המבורך על ידי האפלה ועגמומיות: ואולי דבר זה מתרחש אך בנפש הדוברת, הרואה בעיניה אפלולית,ואולם שאר בני האנוש סביב חדורים אור. עתיד שנערם- יכול להיות מובן לשני צדדים: האחד -ראייה פסימית של העתיד בלעדיו, השני-כבר באותה עת נערמות אי אלו תקוות לעתיד בלעדיו. [ליצירה]
