סובו ציון ועריה, הקיפו כפריה
כי בא השמש ממבוא מזרח
ויעל אל פני תכול רקיע
להאיר יושביו ברחמים רבים
לשמח לב יתום ואלמנה
לצבוע העולם בצבעי הטבע
ולבשר על גילה וגאולה
02-6
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
שיר המדבר על דמות עבר הניבטת, מול הדובר המביט במראה, הדובר המביט שייך להווה, האדם שניבט שייך לעבר, במפגש יש תערובת של עונג ואימה,הוא -העבר נבלע בצורה דרמטית בתוך להבות המאיימות לבלוע גם את הדובר, ישנו (כמו בסרטי פעולה) מן פיצוץ ואחר כך התמונה מתחלפת בשקט ובגבע הר (שאנן לדעתי) בו מתחילים החיים החדשים
[ליצירה]
----
הם כל כך שמנים מעונג
שאם תירי בהם כדור בעכוז
הם לא ירגישו שירו בהם,
הם לא יותר מוכשרים
ממני או ממך
אבל בכל זאת הם שם
בעזרת פרוטקציה
של בן דוד
של סבא
של השכנה
של שולה
שגרה ליד
סבא גרונם
אי שם
בקוצק