משיב רוחי ללטוף
לאהוב, לגעת
גלי חיבה שלאטו
מבט שנתת ברכות
ועינייך אורות בעוז
אומרות ומבינות הכל
ללא מילים בינינו
ובנשימה מואצת
אז נגעתי בך
בקצות האצבעות
עלי דוק שפתייך,
והתחברנו
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ---- ירושלמי פעם הבאה תודיע לפני שאתה שובת בכדי שנארגן לך אוהל גדול ומטקות טניס ועיתונים וספרים וטלביזיה וסיר קוסקוס לסעודה מפסקת [ליצירה]
- [ליצירה] ----- רגע, בת כמה אמו הפולניה???..... [ליצירה]
- [ליצירה] מבנה יפה של השיר, השורות הקטועות הגורמות לקורא לעבור מיד לשרוה השנייה. ח.ח. [ליצירה]
- [ליצירה] כואה= כואב [ליצירה]
- [ליצירה] משהו תנכ"י קמעא... תודה איה [ליצירה]
- [ליצירה] ---- כמה שזה נכון- מרוב שאני אני קשה לי למצוא את עצמי... החיבור או האי השלמה של האדם עם עצמיותו. [ליצירה]
- [ליצירה] כואב כואב ורגיש. מלב אל לב [ליצירה]
- [ליצירה] חן חן על אודות תשומת הלב, העירנות והעדינות בה את מתארת את שינויי האקלים ;-) בהצלחה [ליצירה]
- [ליצירה] --- אתה מחזיר אותי אחורה בזמן. אל אותו הרב הדורש את דרשת שבת אחר הצהריים בישיבה התיכונית, מספר מידי פעם את אותו הסיפור על הפרוצה בעלת מיטות הכסף שחזרה בתשובה בשל אותן ציציות של אותו בחור. יפה שהעלית זאת על שיר :-) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד מאוד! אהבתי ואני עומד לכתוב משהו בסגנון משה בואנו... [ליצירה]
תגובות