משיב רוחי ללטוף
לאהוב, לגעת
גלי חיבה שלאטו
מבט שנתת ברכות
ועינייך אורות בעוז
אומרות ומבינות הכל
ללא מילים בינינו
ובנשימה מואצת
אז נגעתי בך
בקצות האצבעות
עלי דוק שפתייך,
והתחברנו
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
שירתה של הבודדת. יש כאן שמץ של כתיבה מוזרה:
"בין ארבע גברים כורעת על ארבע" אפשר להבין מזה שחייך נקרעים בין ארבע גברים, או שמא היו לך מערכות יחסים עם ארבעה גברים במהלך חייך. את כורעת על ארבע אולי מחפשת את העבר?
"הולכת מדירה לדירה
מגבר אחד לשני"
אולי את תרה את העבר. מחפשת את היחיד ההוא שעזבת והקשר איתו התפספס.
נוזלים- נוזלי ים העבר המתערבבים האחד בשני ויוצרים במכחול את השיר הנבנה..
או- שאולי מערכות היחסים האלו מתרחשות בהווה הנתון ואז יש בכתיבתך שמץ של שירה אירוטית משהו ואף מעבר לכך.
[ליצירה]
שירה משתבחת!
זוכרת-כפות הרגליים וההליכה בחול היפ מעלים זכרונות של הליכה לאחור, ממש כשם שכפות הרגליים בחול הטובעני חוזרות קמעא אחורה...
הלב כמו גל כחול-המיית הלב דפיקות המשברים אלי חול, הים הסוער המלא ניגון וגעגוע ואהבה ובתוכו מחשבות מחשבות כדגים רוחשים.
מנגינה-כאן באה לידי ביטוי המנגינה שאינה נראית על ידי שוכני היבשה אלא בצורת צדף, קונכיה שבהיותה בים הייתה כשירת סירנה בוקעת מבין סאון המעמקים, דגים ויצורי ים רוו נחת מבין הנעימות.
אך כאן ביבשה, כשהדובר כותב את שירו -הוא מזהה את הצדפה עם המנגינה שהיא הייתה פעם.
מנגינה שהפכה לצדף
תגובות