כמו שקיעה לא חוזרת

זמן יורד במורד,

תוגה קלה עוטפת

מכסה כסדין לבן.

 

מכסה ועוטפת האפילה

הרחק מבית אבא ואמא,

רחובות זרים סוגרים

דם זר חודר לעורקים

של היחיד.

 

ציפור מרום מעליו עוברת

משמיעה קולה באפילה,

שופר אלול קורא

מישהו ברגלו רוקע

את השטר קורע.

 

ששון מעורב בכובד ראש

תוגת יום הדין מתגלגלת,

סתיו שולח רמזיו

תחנות עוברות בסך

לבלי שוב אחור,

 

גורלות נחתכים

כרגע או בעוד חודש.