היו לי לרועץ
אמונתי
תקוותי
אהבתי
לבי
היו לי לנחמה
אמונתי
תקוותי
אהבתי
לבי
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- בנוי כחצי שיר וחצי פיוט נהדר [ליצירה]
- [ליצירה] אדם עושה צעד -פותח פתח לאור הגדול שיכנס ויאיר ויכסוף ויתקרב עוד ועוד ועוד [ליצירה]
- [ליצירה] זכרון רועד כמו נר זולג מטה מטה אל השנים שחלפו אל שלש היריות [ליצירה]
- [ליצירה] ועכשיו ניתוח לעניין התייחסות למבנה השיר: הזרימה של השיר טובה, חוץ מהבית האחרון, שם המשפט האחרון קצת מפריע לדעתי למצלול. מבחינת קומפוזיציה: אתה פותח בקולות המרד הבוקעים מן השיכונים ואז בבית השני אנו נתקלים בכלים המייצרים לכאורה בצורה סמלית את קולות המרד: פטיש ומגל. הבית השלישי פותח בקריאה: לאחוז ולא בנשק, אלא בכלי הייצור, כמו שאומר הנביא "וכיתתו חרבותם לאיתים חרב למזמרות" מעין משהו אוטופי. בבית האחרון יש האנשה של איתני הטבע המזדהים לכאורה עם המאבק או משפיעים מהודם על מנת לעודד את המאבק: "לאור החמה, אל תת לכם שקוע" ואז בעקבות המאבק (ומסתבר שהצליח לפי השיר) "עמוד השחר של התקווה יבהר" [ליצירה]
- [ליצירה] -- האדום שבו כתובות מילותיך, כמו שאומר הפסוק: "ארץ אל תכסי דמם" [ליצירה]
- [ליצירה] מייאו! [ליצירה]
- [ליצירה] -- אכן נושא מאוד עצוב ועגום שלא נותנים לו את סדר העדיפויות הנכון, בעת שיש פיגוע חבלני שנרצחים בו שני אנשים (מבלי לזלזל) אזי כל המדינה רועשת. וכשיש פיגוע דרכים שנרצחים בו שלשה אנשים ויותר -אזי עולם כמנהגו נוהג. [ליצירה]
- [ליצירה] ----- ממש סיירת שיר השירים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] מלח ורקב ודבש שוכנים להם בצוותא. מעניין ויפה! [ליצירה]
- [ליצירה] .... לשקשק בשוקו לשקשק בשוקו כל הדרך לקופה הנה היא במרחק בקצה תור מהיר ענק עד עשרה פריטים אך כולם איטיים. מגיע אליה אחרי דקות מביטה בי ארוכות, מילה ראשונה ובמין טון: יש לך כרטיס מועדון? [ליצירה]
תגובות