היו לי לרועץ
אמונתי
תקוותי
אהבתי
לבי
היו לי לנחמה
אמונתי
תקוותי
אהבתי
לבי
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקסים! אני יכול לעמוד במסלולו של אברהם אבינו לחוש את הנופים ואת ההשראה. [ליצירה]
- [ליצירה] יא כנרית מים, את אהודה מאוד כאן באתר! [ליצירה]
- [ליצירה] מקבלים אותך בכבוד וממשיכים לנסות אבל את (לא יודע איך) מפרסמת יצירות גסות. עם ירושלמי חברך הלהיט שניכם יודעים ללהט ולהסית :-) [ליצירה]
- [ליצירה] לעלות למעלה, לראות את גודל ההשראה ואז לרדת למטה בכדי להגיע לעט שירשום את השיר :-) [ליצירה]
- [ליצירה] הידד הידד שיהיה לו בהצלחה בדרך החדשה [ליצירה]
- [ליצירה] --- חביב, מכובד מאוד וראוי שיתנוסס על רקמה בכל בית המכבד עצמו :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ---- היצירה הזו משולה לחפיסת שוקולד אחד פותח השני נותן את ההכשר וכל החבר'ה טועמים :-))) [ליצירה]
- [ליצירה] משירת המיתולוגיה אל שירת המקלדת :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- מארש המזכיר את מצעדי האחד במאי.. אבל בל יאומן! המילה "כיבוש" הוזכרה שם [ליצירה]
- [ליצירה] נכון בהחלט, הכתיבה באה ממשהו שבין המוח ללב, זהו גל סערה מתנחשל הבא מתוך תוכך וכולל את הטוב ביותר שבאדם יחד עם הרע ביותר שבו [ליצירה]
תגובות