אהבתנו תכביר מילים
כי תביע אומר בשיר
כנבל מנגן עלי פלג
וזמרת טבע רעננה,
כמשוך המנגן בכינור
עת ערוב יומו היורד:
יורד בלאט מקני הסוף
בין פלגי הנחל
המפכפך ונושא מימיו
בין פלגי הלב
המפכפך ונושא שירתו
באמונה ובחדווה
כמכתב לאוהב
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
---
יש בינינו אנשים חסרי שורשים ונשמה שקוראים לארץ ישראל:
"קלפי מיקוח, פיקדון קצר מועד"
הם לא יגידו:
"פיקוח נפש דוחה שטחים" או "אין ברירה, הדמוגרפיה תפעל לרעתנו" שהם שיקולים רציונלים, אלא יתייחסו לשטחים אלו כמו אדם חסר שורשים
[ליצירה]
זה מאוד יפה, הזמן הקודם שמת,היו ואינם, שגדר הזמן מונעת ממך להגיע וללטף את הימים ההם.
יש מידה של גלוריפיקציה בשיר, וזה בסדר, רבים שעוברים גדר בחייהם ונכנסים לתקופה קצת קשה או קצת קשה מאוד יוצרים גלוריפיקציה לתקופתם הקודמת
[ליצירה]
כל מחדשי השפות היו רודנים בביתם. ראה את אליעזר בן יהודה שהביא הבייתה אשה שנכנעה לרצונותיו:
שמואל שמואל ירושלמי
במקור: אליעזר בן יהודה
מילים: ירון לונדון
לחן: מתי כספי
כמו המרכסיסט הקנאי לשם
הוא קינא לסימני הקריאה ולשם.
ובאוניברסיטה במחשב שלא שלו,
היה רושם באתרו -תילי תילים
מילים מרחפות, מילים עפות,
מתגלגלות מן הלשון.
ירושלמי, מתי תמצא שידוך
הן צעירותך כמעט אפיים שחה
והעברית אשר חיכתה אלפיים
היא תמתין לך עד בוא כלה לה.
שמואל שמואל ירושלמי
יהודי מבדח
מילים מילים, מילים מילים
הוא בדה ממוחו הקודח.
אם נם הקומניזם שנים, נו אז מה,
הבה נעירנו ונמציא את טלי פחימה,
את חקירת השב"כ והבדידות
ואת סלובודן שהמית וידע למות.
את פלסטין השדודה והעשוקה,
כתב במיליון סימני קריאה.
ועוד הוסיף מילים לברוא
ונוצתו המהירה לא נחה
והשפה גדלה
ולא הכירה את מראה דמותה
את מראה דמותה בבוא השחר.
שמואל שמואל ירושלמי...
[ליצירה]
שיכרון יין שישים ושבע
שקטפנו ענביו בטבע
מיני עזה ועד חברון,
בזמר בשיר ורון.
ואכלנו חומוס טעים לאללה
במסעדות רמללה,
ואכלנו גם מקלובה
בסמטאות כפר זאבובה
יום אחד נאכל כנפה מתוקה
אי שם
בסוכה...
תגובות