אהבתנו תכביר מילים
כי תביע אומר בשיר
כנבל מנגן עלי פלג
וזמרת טבע רעננה,
כמשוך המנגן בכינור
עת ערוב יומו היורד:
יורד בלאט מקני הסוף
בין פלגי הנחל
המפכפך ונושא מימיו
בין פלגי הלב
המפכפך ונושא שירתו
באמונה ובחדווה
כמכתב לאוהב
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
ועתה נקנח בפרשנות מתוך שירו המשובח של מאייקובסקי מבאר שבע:
"עקרב-ההון אֶרסו מוסיף לשַלֵחַ;
בכל דהוא עֳנִי וְרַעֵב אוחז.
גזרות גזל וסחיטה,
כנחש אֵימים - טבעתן מתהדקת.
מגף-הניצול ללא רחם רומס."
מי הוא זה הקרוי בכל דהו? האם זה הערס שנשלח על ידי העקרב לשחר ארסו על פני השדות? האם זה שם כיסוי לידידתך שלי?
פירוש רי"ס (רבי יוסף סטאלין) גורס כי בכל דהוא זה שם כיסוי למרגל שהיה דומה לעקרב ואשר פעל בתקופת הטיהורים. ובעטיו נשלחו לסיביר האנשים הבאים:
מגפה ניצול
ארסו
רעב אוחז
רחם רומס
וכל מיני מרעין בישין שהיוו סכנה למדינה
[ליצירה]
"נטשתי חיבוק קדרותך" -יען נטשת משהו יציב אך קודר
עליתי לאדמת החיים -ו - המוות (הוא מופרד) -יען עלית למקום שבו משמשים קדרות ושמחה וחיים זה בזה.
הקדרות כה היכתה בנושא השיר עד כי לא טרח לשלוח מבט אל הדוברת.
ואולם -בבית השני מתגלה כי נשוא השיר הוא נאמן לאין ערוך, יציב קודר אך נאמן:
"תעמוד לצד כסאי הריק "
הוא לא ישוב לסדר היום:
"לא תביט, לא תשמע, לא תשפוט".
אזי הדוברת רואה כל זאת ומחליטה לשוב בחזרה.
שם השיר -אביב, אולי קצת לא נראה במבט ראשון.אך לדעתי נראה כי הדוברת ביקשה קצת אביב לנפשה. אותו אביב השורר מעל פני האדמה.
השיר מזכיר לי מעט את סיפורה של "אצבעונית" שאותה ניסו להשיא לחולד השוכן בעמקי האדמה, והיא סירבה לקבל את דין הקדרות השוררת מתחת לאדמה ולא השלימה עם ה"שידוך" הזה.
חג אביב שמח!
תגובות