שברי מצבות
אותיות פזורות,
צמח ירוקת החמור
מפיץ חייו בינותם,
זרעו לא יסוף
מזכרם
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ביקור בבית קברות קרוב. מי נרקב ומי חי- צומח. דומם. בית החיים. [ליצירה]
- [ליצירה] חי צומח דומם -יפה סתיו לשם, עלית על משהו שלא עליתי עליו לפני כן [ליצירה]
- [ליצירה] קצר,יפה ולעניין.מזכיר לי ביקור בהונגריה בבית קברות בעיר הולדתו של בעלי ומראה החלק הישן והנטוש. לאה [ליצירה]
- [ליצירה] קצר,יפה ולעניין.מזכיר לי ביקור בהונגריה בבית קברות בעיר הולדתו של בעלי ומראה החלק הישן והנטוש. לאה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לישי שור וללאה מרחב ! יום נעים ויצירה נעימה [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד ביותר! אני מנחש שזהו חלק משיר שהתחלת לכתוב והחלטת להשמיט את ראשו וזנבו (או חלקים אחרים) לטובת בית נהדר זה? * החרוזים בד"כ במקום כשהם בשיר קצר, כי תפקידם המרכזי והיחיד כמעט הוא ליצור סוף חזק. פה הם במקום, והם בהחלט ביצעו את תפקידם. * השפה שלך כה עשירה שאני מתפלא שאתה כותב רק באתר. * תיאור נהדר ומלא של תמונה פשוטה ומורכבת גם יחד. כתבת "תמונה", ואפשר בלי בעיה לראות מה שראית, או דמיינת. בקיצור, זה מקסים. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אביב היקר! קראתי מספר מיצירותייך ואני פשוט לא מבין מה אתה עושה כאן באתר הזה? פרט לביזבוז זמן! בשעת קריאה של אחת היצירות, אתה נוכח ליראות שהינה עולה על קודמתה וכן הלאה! אין לי מילים להודות על יופיים ועוצמתם של שיריך, כמו כן תודתי נתונה לך על תגובתך לשירי " להיות גלמוד" כי הדבר יחשב לי ככבוד גדול. בתודה: חיים נוי [ליצירה]
- [ליצירה] אחחח כואב לי.. יש לי לחץ דם ענבים! [ליצירה]
- [ליצירה] הנה, שיר שמעורר רטט במורד עמוד השדרה, אני מקווה שיעורר את אותו רגש גם בך! בשערייך ירושלים ביצוע: יהורם גאון מילים: יוסי גמזו לחן: יחזקאל בראון עומדות רגלינו בשערייך, ירושלים, ותותחינו מרעימים לך שיר מזמור. ורק דמעות הגאווה שבעיניים נוטפות דומם, על המדים והחגור ציון, הלא תשאלי לשלום בחורייך. ציון, זה האושר שואג בחזנו, פראי למנצח מזמור על מקלע, ורימון בשערייך בדמנו חיי, בדמנו חיי משיך ג'ראח עד נבי סמואל, ליל ליל, היו רוחות תש"ח שרות לך, בדרכן: "אם אשכחך, אם אשכחך, ירושלים" אך לא שכחנו - והרי אנחנו כאן! ציון, הלא תשאלי... איכה ישבת בדד, שסועה בין גדרות התייל ואיך נשבענו לך, עיר מלך ונביא, כי לא נישק נערותינו על שפתיים עד אם נישק לכותל המערבי ציון, הלא תשאלי... הר הזיתים יוריק, נכון יהיה הר הבית ופטישים יהדהדו בך, חי נפשי! ירושלים, כהנייך ולווייך בדם בונים בך את הבית השלישי ציון, הלא תשאלי... עיר חלומות ואבן, מאכלת ואיל, פעמוני הזמן קמים בך להלום: את עיר שלם היית בטרם גבול ותיל ואת תהיי מעיר שלם לעיר שלום ציון, הלא תשאלי לשלום בחורייך. ציון, זה רעי שנפלו היוקדים בבכיי. למנצח מזמור על כתות - חרבות בשערייך בזכות אלה תחיי, בזכות אלה תחיי [ליצירה]
- [ליצירה] אינשללה והשושלת האקזיסטרחאללית של החמאס תקים שותפות שלום עם שושלת אל נכבה פלסטין ויחד יפריחו לובן יונים ותפרחת הרדוף ובקלווה בחינם ובא לרמללה גואל ולירושלמי שמואל! [ליצירה]
- [ליצירה] ינבור ינגוף ינשוך ינסוך ו יבור יגוף ישוך יסוך :-) מעניין [ליצירה]
- [ליצירה] שפוך. שפוך שנאמר "שפכי כמים ליבך" [ליצירה]
- [ליצירה] הניתוח השבועי שלי מה אשורר לך אהובה ומי הקט אנוכי עטי לא יעמיד הרי לך יתד נאמן את כחול עיניך מני אדרבא, הפוכי את הררי הצחור בינות שפתי הארגמן הדובר פונה אל הנמענת – האהובה. באמירה כי עטו לא יוכל לתאר את הודה והדרה =כאן לא הבנתי את התקשיר של "את כחול עיניך מני אדרבא הפוכי- את הררי הצחור בינות שפתי הארגמן" = מהי הכוונה כאן? אני הבנתי כי העט לא יוכל לתאר את יופיה והדרה של העומדת מול הדובר ידֵך הענוגות מעל ראשי הסֵרי נשליני אף משובל-שמלתך אחֶר אז תאהבי, לו התמסרי אמותה! די במלתך "ידך הענוגות מעל ראשי הסרי"- היא אוחזת בראשו. סומכת ידיה על ראשו, ואולי לא מדובר פה ביד פיזית. אולי המוזה היא זו שסומכת ידיה על ראשו ואינה מרפה, וגורמת לו לכתוב את השיר או לפנות אליה. "אחר אז תאהבי – לו התמסרי" זו תפנית בשיר – מה קרה בין הבית הראשון לבית השני- אין כתוב כאן ואין מידע, יש פער במידע, הקורא תריך להשלימו. שהרי בבית הראשון הדובר היה "דלוק" על העלמה ואילו בבית השני אנו מגלים שהוא אולי דוחה אותה. עד מוות: "אמותה! די במילתך!" [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שהסוכה היא במימון כנפו ופחימה [ליצירה]
- [ליצירה] כשירושלמי מגוון הוא מצליח, המלצתי על כמה מיצירותיו [ליצירה]
- [ליצירה] נקודה מעניינת מאוד יפה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :-) ולו שנדע בנחמת בני ארץ הדקלים [ליצירה]
תגובות