את פוכרת ידייך יחד הן יוצרות בריכה. אני מביט בהן בפכירה יש מים: הולכים ומתרוקנים זליגה כלפי מטה בפכפוך ובטפטוף לריק אני לעצמי אומר: עמי תקווה כנה כי האהבה שבך לא תיטוף לריק לא תיזל ותאזל תיטוף היא לתוך הלב הפועם וממנו אליי