את פוכרת ידייך
יחד הן יוצרות
בריכה.
אני מביט בהן
בפכירה יש מים:
הולכים ומתרוקנים
זליגה כלפי מטה
בפכפוך ובטפטוף
לריק
אני לעצמי אומר:
עמי תקווה כנה
כי האהבה שבך
לא תיטוף לריק
לא תיזל ותאזל
תיטוף היא לתוך
הלב הפועם
וממנו
אליי
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
---
באת בצער
יצאת בשמחה,
כשם שנאמר:
הזורעים בדמעה ברינה יקצורו.
תוך כדי שיר, עברה מטמורפוזה אשר שינתה את הכיוון אל הטוב והשמח שבחיינו.
גמר חתימה טובה !
[ליצירה]
המלצה לשיר!
שיר מגוון ועשיר בתיאורים ומוטיבים ספרותיים!
הנפשה והאנשה של כוחות הטבע, הענקת חיים מלאים לכל אחת מיישויות הטבע המתפרצות, למן גוש הסלע ועד הרוח השורקת ומעניקה חיים לכל, מביאה את סיפורו של השיר אלינו.בפנייה אל הקורא: הבט, ראה, שים לב אל הטבע, חדול מהילוכך השגרתי
וכן מוטיב מעניין נוסף הוא אלמנט החזרה החוזר ושב בכל בית אם כי בשינוי קל ועיקרו:
"הבט ברוח השוצף\הגועש\המתעופף. מעין אנאפורה המעשירה את השיר.
שיר מומלץ בהחלט!
תגובות