את פוכרת ידייך
יחד הן יוצרות
בריכה.
אני מביט בהן
בפכירה יש מים:
הולכים ומתרוקנים
זליגה כלפי מטה
בפכפוך ובטפטוף
לריק
אני לעצמי אומר:
עמי תקווה כנה
כי האהבה שבך
לא תיטוף לריק
לא תיזל ותאזל
תיטוף היא לתוך
הלב הפועם
וממנו
אליי
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
ממש ממש יצירת מופת !
כתאנה ורימון במדבר ישימון ;-)
ענגה לחיכי כרימון ותאנה וכל שאר המינים
נישאה ברוח אלי מדבר
קדמה פעמיה אלי הר
נשאה שירתה ברמה
הביעה תפילתה מעומק :-)
[ליצירה]
חבר'ה
לבנימין נקונצני - אולי ארחיב את היריעה כי יש כאן גרעין לסיפור, אתה גם יכול לחשוב על משהו...
לנני נני - כל פורונקל סופו שיתפוצץ... והבעיה באירופה היא גרעין לפיצוץ או מתכון לאסון:
השקפה איסלמית קיצונית מהפכנית עם ילודה רבה
ומאידך -ליברליות יתר, ילודה מועטה, משטרים הסבורים שהם בעידן הפוסט היסטורי (קץ הצרות)
[ליצירה]
---
בחיי -אתה כמוני.
אני אוהב לתור את ירושלים ברגל ועל ידי כך לגלות כל פעם מחדש פינת פלאים נסתרת מעין כל, או בית כנסת מעניין או אדם מעניין וכו' וכו'
[ליצירה]
----
חבלי משיח הנה זה בא.
קצת לא הבנתי את הקשר בין משיח לכדור בראש, אך אולי זה אחד מסוגי השירים בו הקורא אמור להשלים את התמונה בכוחות עצמו :-)
תבורך!
[ליצירה]
ככה? בלי לנמק מדוע?
אני לא רוצה לרדת לרמת התגובות שלך. רק אומר כי בסיפורים, המונולוגים שלך. בהם שיתפת אותנו בחייך, חשפת את עצמך לכמות לעג ו"ירידה" במידה ניכרת.
אלא מאי? החבר'ה כאן הם איכותיים ולא ידרדרו ברמה.
[ליצירה]
טלי.
הסיפור מדהים, מראה על כך שאנשים נוטרים טינה ושומרים אותה בלב ואחר כך מצטערים.
זה מזכיר לי דברים רבים נשכחים מן התקופה שבה למדתי בבית הספר התיכון וביסודי ועד עתה אני זוכר אנשים ומורים ,
הסיפור זורם על פני כמה תקופות בחיי מדינת ישראל ויפה שאת משכילה לשלב אירועים חיצוניים שיעמידו את הסיפור בסקלה ההיסטורית המתאימה.
תגובות