את פוכרת ידייך
יחד הן יוצרות
בריכה.
אני מביט בהן
בפכירה יש מים:
הולכים ומתרוקנים
זליגה כלפי מטה
בפכפוך ובטפטוף
לריק
אני לעצמי אומר:
עמי תקווה כנה
כי האהבה שבך
לא תיטוף לריק
לא תיזל ותאזל
תיטוף היא לתוך
הלב הפועם
וממנו
אליי
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מסתבר שלשלי (כותבת גם כאן) יש הרבה אוייבים (או אוייבות) באתר שלך [ליצירה]
- [ליצירה] זה נכון. כשיש צמא לכתיבה היא באה. כשהאדם שבע אין לו רעיונות -ככה זה אצלי בכל אופן [ליצירה]
- [ליצירה] לאה- המדריך בנאות קדומים סיפר שנעמן היה שם של פולחן כנעני שביטויו היה סגידה לכלנית שסימלה מחזור של חיים התחפרות מוות ושוב תחיה תחת האדמה. [ליצירה]
- [ליצירה] הכלבים עוברים והציונות נובחת :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ===== למילולית טובה:אני חוזר על מה שכתבתי בהתחלה: הערה: על אף שנכתב בגוף ראשון, הסיפור אינו אמיתי. כל טוב ותודה לכולם [ליצירה]
- [ליצירה] ממש יפה! השיבה אל המולדת ואל המטרה הנעלה מכל [ליצירה]
- [ליצירה] --- ואם תשימי לב יש כאן כמה צירופי מילים מן השירה התימנית :-) תודה [ליצירה]
- [ליצירה] -- המעשה הזה מתאים אולי למדינות כמו סוריה, אירן או סודאן ולוב. המעשה הזה אינו מתאים כלל ועיקר למדינתנו. [ליצירה]
- [ליצירה] כה פיוטי, אהבתי את השפה הגבוהה ואת הזרימה של השיר: נותר לי קצה שורש בשפל הטוֹר מעט מדבשו היה לו מלוח וחֵבֵל הדשן בִּבְכי ומספוא היה אז ללב הדמים השכוח [ליצירה]
- [ליצירה] חכמת המלחמה בין עצי הזית. מי אמר שהמוזה נוטשת את הלוחמים? [ליצירה]
תגובות