את פוכרת ידייך
יחד הן יוצרות
בריכה.
אני מביט בהן
בפכירה יש מים:
הולכים ומתרוקנים
זליגה כלפי מטה
בפכפוך ובטפטוף
לריק
אני לעצמי אומר:
עמי תקווה כנה
כי האהבה שבך
לא תיטוף לריק
לא תיזל ותאזל
תיטוף היא לתוך
הלב הפועם
וממנו
אליי
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ----- פחחחח :-) משעשע סיפורו של נייר טואלט... [ליצירה]
- [ליצירה] הנה, שוב ירושלמי מתגלה כנביא- כמה אקטואלי השיר הזה- ובמיוחד היום [ליצירה]
- [ליצירה] שיוט רציף בין כתיבה לכתיבה בתוך ים המילים שינו ים של געגוע ובתווך: מפל מים קוצפים את חייך קוצבים בהצלחה בנאדם! [ליצירה]
- [ליצירה] --- בלטה לשוויון ואמק? פחחחחחח!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] --- תודה הרעיון לשיר בא לי לאחר שמישהי סיפרה על רומן מעניין שנרקם בין זקן וזקנה בבית אבות [ליצירה]
- [ליצירה] הייתה עת רצון והיא חלפה לה מכבר... :-) מקורי בדרך הבעתו והצגתו של השיר [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, לעתים נפש ניצבת על סף תהום כתיבה יפה [ליצירה]
- [ליצירה] תיקן עם אישיות ותדר עולז בכל פינה בחדר :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- * [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ביותר. רואים את משק כנפי העבר ומשק כנפי הווה יחד עם העתיד... בעבודותייך האחרונות את משכילה לשלב 3 זמנים ב3 תנועות של בעל חי אחד. משהו שמזכיר קצת את התנועתיות בה השתמש מיכלאנג'לו. [ליצירה]
תגובות