בפנים תוכו של
תוככי הלב החושש
בבערו בלהט אש
כרעד הקרב וממשמש
כסלע מגמה רוגש
והוא שרוי בחרדה
ממראה צל מתקרב
מפגישה לעת פקודה
ומרצון היצר האוהב
הפוקד לבל יסרב!
לבל יחשוש ויעכב
את צו הלב
להתאהב
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יש בו הומור אבל יש בו גם חיבה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] המלצה להקי עננים שטים על הרקיע; מעבר לתהומות הרים, השמש עולה. מעל שְדוֹת ירוקים, רוח רענן רוחפת. נחלים ופלגי מים, שבים לתהילה. השיר פותח בשיט לא שגרתי, שיט של עננים על פני רקיע, ואז בא תורו של השחקן השני בהצגה -השמש העולה אל במת היר מבין תהומות ההרים שדומה כי סיימו את תפקידם עוד לפני שהצגת השיר החלה לעלות (כנראה בשיר הקודם היה להם תפקיד מסויים) כעת אנו מגלים את התפאורה של השדות הירוקים ורוח רענן רוחפת ונחלים ופלגי מים השבים אל גדולתם ואל התהילה (מן רטרו שכזה) גשמי חורף, בזעף - מטחו מכה בארץ. הקשת, בענן, קמרונה מתנוסס. הנהרות נישאים על גדותיים. ססגון התפרחת, שטיחו פורש. חלק שני של ההצגה, גשמי חורף מכים ומטיחים, אך לא לזמן רב, כי מיד מופיעה הקשת בענן ואנו שוב מגיעים אל הנהרות ואל שחקן שהיה לו רמז בבית הקודם (שדות ירוקים) אך כאן אנו מגלים מה מכילים השדות הללו (ססגון התפרחת) עמודו של השחר, בלב שממה בוקע. עם רדת הליל, מסך כוכבים נדלק. בשחקים, עדר צאן במרעוליו פוסע. העולם - מבּוּעוֹ לא נפסק... כעת בחלק השלישי אנו מגלים באיזה חלק של יום מדובר, זהו החלק של השחר, וכן אנו מגלים שמדובר בשממה, אולי יש כאן העברה לאיזור נוף אחר, אולי השדות הירוקים היו שממה בעבר... ומיד יש כאן קפיצה אל רדת הליל, ומסך נופל על במת השיר, זהו מסך העשוי כולו כוכבים הנדמים בעיני המשורר כעדר צאן הפוסע (משום שרבים מן הכוכבים הם כמובן כוכבי לכת ) וכאן מגיע הפאנץ' ליין שאומר: "העולם מבועו לא פוסק" כלומר, תמיד יש תזוזה ושינוי בעולם, העולם הוא דינאמי, מעורר השראה בלתי נפסקת. [ליצירה]
- [ליצירה] גופם כבד ובלבם יתד כי עמקו השורשים ומשהו בם התאחד התקשרו האנשים והיה הירח להם לעד [ליצירה]
- [ליצירה] מתוך נמרוד שיקלר ושיריו... זהו גזר הבר המושך זבובים על ידי הנקודה השחורה שבמרכזו. כך הם מאביקים את הצמח. [ליצירה]
- [ליצירה] הסטליניזם מחלה מידבקת ודודו טופז יודע זאת ולכן בעברו היה לניניסט ואחר כך בידוריסט ושמואל ירושלמי רצה תכנית ואף אחד לא רצה לתת לו אז הוא שבת רעב ורק אכל צנונית ולחם ומים ואחר כך עופות ומאבסים ופסיונים וכך הפר את שביתתו וקיבל חשיפה מלאה וקיבל תכנית ושמה: "אני ירושלמי!" [ליצירה]
- [ליצירה] -- אין מלחמות טובות, רק השלום טוב. נכון שהשלום עדיף פי אלף על פני מלחמה רעה וקשה, אך לעתים ידוע שאם לא נשיב מלחמה שערה הרי שגורלנו יחרץ לשבט, והדבר יביא מלחמה עוד יותר קשה ואכזרית. [ליצירה]
- [ליצירה] פחחחח!!!!! מקסים ! כל הזמן חשבתי כי מדובר ברוסיה הסובייטית. הבלוק הארוך והמפחיד, העבודה, הקור רק שבתון הפורים הכניס בי את הפקפוק שמא מדובר בארץ אחרת... בנוי היטב!! [ליצירה]
- [ליצירה] למה אני צריך! להגיב יחידי ליצירות האתר! ברוח סערה- אשנס מוסרותיי! אבל בליבי -עד מתי? אחזיק את מדור התגובות - באתר! במתוק וגם במר! הגולשים עצלנים! שלא לומר -על הפנים! לא יכתבו מאום דחוק כי בעטם אחז השיתוק! רק יצפו לקבל תגובה מאת עצמי ואנוכי! אני כמו אטלס- המחזיק העולם בידיו! באביב וגם בסתיו! ולעת אעלם - יעלם מדור התגובות! ויהפך לתל חורבות! ואז פידבקים יהיו נדירים! לא לסיפורים ולא לשירים! ושיח יוצרים לא יהיה בנמצא! עורו עורו -מעצלותכם! שנסו מותנכם ועטכם! ובא לציון גואל וברכה ולירושלמי תהיה מהפכה! [ליצירה]
- [ליצירה] --- חגיגי וקסום הנשמה רוקדת ללא כיסוי וגם הלב במחול לוהט לקראת האיחוד :-) [ליצירה]
- [ליצירה] :-) סיפור קטן ופיקנטי בהצלחה [ליצירה]
תגובות