כל לב שבור
הופך לשיר מתנגן
המטיף כמקור מים
זורם כמו דמעה
אל נהר בדידות
במפגש הנהרות
תמצא דמעה את תאומתה
ויהיו לפלג אחד
זך ורענן
ודמעתי המלוחה
תזרום הלאה
אל המדבר הפנימי
ושם תתייבש
ותהי לנציב מלח
בודד, קפוא
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
מלחישה של נשוא השיר אל שתיקת הדוברת,
ישנו דימוי מקסים "כלילה המעניש את היום את גוזל את צבעו" כלומר, ישות הלילה חודרת את ישות היום ומורידה ומפחיתה מקרני השמש ומאורו המבורך על ידי האפלה ועגמומיות:
ואולי דבר זה מתרחש אך בנפש הדוברת, הרואה בעיניה אפלולית,ואולם שאר בני האנוש סביב חדורים אור.
עתיד שנערם- יכול להיות מובן לשני צדדים:
האחד -ראייה פסימית של העתיד בלעדיו, השני-כבר באותה עת נערמות אי אלו תקוות לעתיד בלעדיו.
[ליצירה]
---
תודה על המשוב :-)
זהו אך שעשוע אינטלקטואלי-
איך אירוע קטן בהיסטוריה, שלא היה חסר הרבה שיקרה (התנקשות בחיי קולומבוס) משנה את כל ההיסטוריה במהלך השנים הבאות...