ים
שירה וכאב
מגע יד
תחושת הלב.
ים שחור
סאון אדם
לב רגיש
עולם לא
נדם
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כבוהק – השמש היוקדה, ומסנוורה את עיני – הצופים! מה זה, סרט טלוויזיה או אולי שמא סרט קולנוע באורך מלא... [ליצירה]
- [ליצירה] --- שאלת ה"להיות אני או להיות מישהו אחר" שאלה עתיקה שהתשובה עליה היא: "אבל אני תמיד נשאר אני, תמיד נשאר אני, תמיד נשאר אני" :-) [ליצירה]
- [ליצירה] בלב באר שבע ג'יפא קטלנית בור באמצע טבע ובועה רדיו -דורסנית. וקאקס ודרעק נשפכים ושפכי כימיקלים ממערה ומעייני עמבה מפכים וריח איום ונורא. ואד רדיו אקטיבי יעלה מרוב שמש וגז לא טבעי מהריח של ליל אמש. וירושלמי שם כיסא נוח ויושב לכתוב את השיר ולא יתן לשכוח לבני כל העיר אלא אך לגנוח ואת דעתם להמיר [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכולם מברך את כולם בברכת שנה טובה [ליצירה]
- [ליצירה] -- תודה לך ליאורה על ההסבר והמשוב המעמיק!!! [ליצירה]
- [ליצירה] ---- אכן לעתים לחשוף את הפנימיות הכואבת שמבפנים זה לא פשוט כלל וכלל, והדימוי שבא לידי ביטוי הוא חשיפת הגוף. כמו כן ישנם שירים שהם בעצם חשיפה של פנימיות האדם לעיני כל, ולא כל אחד בשל לעשות זאת. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- במבט אחורה, אמנם כתבתי משוב טוב לסיפור זה, ואולם תחת הקונטקסט יש גם רובד סמוי ופוליטי ביותר :-) [ליצירה]
- [ליצירה] לילה מסרב לגווע וחנית מדקרת מותירה סימניה המלובנים על נפשך הפצועה על הלב ששערו נפרץ ורגל גסה דרכה בו מרבבת את אדמתו כתמי בוץ לילה מסרב לגווע וירח מזיל דמעתו על ערוגת הלב בה עלו זה מכבר עשבי התוגה וקוצי המשטמה. [ליצירה]
- [ליצירה] נכבה יא נכבה נכבה יה נכבה יהוד באו מן הים סתם כך ללא מטרה כקורטז וג'ימס קוק נכנס בהם הג'וק. פלשו בספינות וארמדות החריבו תרבות עם תם שמולם בענפי זית קם. לא חסו על צעיר וטף והדם כנחל נטף. קום צא אל הכפרים אל דווימה וספסף צפה אל הדרור שעף כמוהו עפו הפליטים שאיבדו רכוש ובתים. לא עשו עוול לאף אחד כמעט קיבלו את החלטת האו"מ אבל היהוד לא הסכימו לכלום, באו שבעת מדינות היאהוד ופלשו לפלסטין באיחוד. חיל האוויר הציוני הרס השלום המזרח תיכוני. לא נותר חזון ואות ואנו נרקבים כפליטים במחנות. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר אמת בזמן אמת כשמוטל לפניך המת וליבך שותת [ליצירה]
