ים
שירה וכאב
מגע יד
תחושת הלב.
ים שחור
סאון אדם
לב רגיש
עולם לא
נדם
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואו זה מתוק, הנדידה הזו בלחיצת כפתור. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון מעניין. זה ממש קורה כשמישהו חודר אל המרחב שלך . מישהו לא סימפתי ומשתלט לך ומתרחב על חשבונך [ליצירה]
- [ליצירה] שיר עצוב, אך מלא הקרבה אין קץ [ליצירה]
- [ליצירה] ---- אכן לעתים לחשוף את הפנימיות הכואבת שמבפנים זה לא פשוט כלל וכלל, והדימוי שבא לידי ביטוי הוא חשיפת הגוף. כמו כן ישנם שירים שהם בעצם חשיפה של פנימיות האדם לעיני כל, ולא כל אחד בשל לעשות זאת. [ליצירה]
- [ליצירה] ובאותה מטבע אפשר לכתוב על שטופי המוח הקומוניסטים: מי שעברו שטיפת-המוח הבולשביקית ישארו חולים לנצח; תכונות סיביר והגולאגים, חדרו להם לנפח. אבל לא, רובם התפכחו מכך... [ליצירה]
- [ליצירה] --- שיר שמתחיל מכפתור אחד דומם ועובר ממנו אל היישות הממשית והחיה -בשר ודם. המילה "מסוטט" צריכה להיכתב כ"מסותת" חביב ומקורי [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים האוויר חונק לפעמים הוא מפרה ככה זה לנשום ביחד [ליצירה]
- [ליצירה] שורות נגמרות ואני מתחיל. זו אמירה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] ---- כואב, אחרי הכל ולפני הכל כואב רק אדם בעל לב עקר ישמח למראות שכאלה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, כמו אגדה, מלא סמלים וציורים, כמו אגדת ילדים. בייחוד אהבתי את משפט הסיום שהוא המשפט המביע ביותר : "ילד תלוי בחוט בלון בין משאלות ההמון " משאלותנו וחלומותינו יסודם בילדות. הם בלון באוויר. יתכן כי אין להם אחיזה במציאות אך בכל אחד מאיתנו יש את הילד שבו הקורא לו לא להפסיק ולחלום. זה גם נותן לי. יתן לי השראה לשיר חדש ועל כך תודתי לך [ליצירה]
