מישרים הדריכוני
מעמקים הובילוני
ספרי חכמה
ספרי אהבה
צופני סוד
מגיל יסוד
דרך ישר
דרך עומק
בלב משכיל
בכח ידע
מפלס הדרך
מרחיב אופק
עד אין סוף
גומא ים
חוצה נהר
מנפץ הרים
ואתגרים
וטוחנם
דק
דק
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
ועכשיו ניתוח לעניין
התייחסות למבנה השיר:
הזרימה של השיר טובה, חוץ מהבית האחרון, שם המשפט האחרון קצת מפריע לדעתי למצלול.
מבחינת קומפוזיציה:
אתה פותח בקולות המרד הבוקעים מן השיכונים ואז בבית השני אנו נתקלים בכלים המייצרים לכאורה בצורה סמלית את קולות המרד: פטיש ומגל.
הבית השלישי פותח בקריאה: לאחוז ולא בנשק, אלא בכלי הייצור, כמו שאומר הנביא "וכיתתו חרבותם לאיתים חרב למזמרות" מעין משהו אוטופי.
בבית האחרון יש האנשה של איתני הטבע המזדהים לכאורה עם המאבק או משפיעים מהודם על מנת לעודד את המאבק:
"לאור החמה, אל תת לכם שקוע"
ואז בעקבות המאבק (ומסתבר שהצליח לפי השיר)
"עמוד השחר של התקווה יבהר"
[ליצירה]
אתה בונה מארג חיים שלם בשיר זה הכולל: ילד, נער אדם וזקן ומכניס אותם אל חיי יצירתם על אודות עקירת היישובים בתקופת ההינתקות.
ח.ח. על הקומפוזיציה!
תגובות