בע"ה.
צאי וראי
הקוצרים מאלמים עלמות
ואת ערֻמה לי
בפאת השדה
(מחכה שאשאך)
הצפֹרים נַשְמו קֹלות
העננים שִקְפו פנים
וזוג עיניים עייפות
נשאו אל ההרים
ורק ההד צווח כזאב
בין נקיקים.
אני הולך ומרקד
הולך, קרב ובא
הטי אֹזנך
לפעימות האדמה.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לצטט כמובן. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד. רציתי לצתת את השורות האהובות עליי ביותר ומצאתי עצמי מעתיקה לכאן את כל תוכנון של השיר, ובכל שורה הנקראת בשניה, מגלה עוד מעומקו של השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] צאי וראי (היפה בנשים) הקוצרים מעלמים (ברינה) עלמות ואת (נַעלמה מעיני העלמים,) ערֻמה לי (לבדי) בפאת השדה (כמו לקט לעני). ............. אני הולך (הלוך ובכה) ומרקד (כנושא אלומותיו) הולך, קרב ובא (ברינה) הטי אֹזנך (כל עוד אני עלום מעינייך) לפעימות האדמה. ____ אולי? [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ממש (רק דבר אחד הטריד אותי- אם היא ערמה בפאת השדה, האם זה הופך אותך לעני מקבץ?) [ליצירה]
- [ליצירה] תיאור מעולה... [ליצירה]
- [ליצירה] תיאורים יפים, האדמה חיה ופועמת ואת ניצבת וצועדת והוא בא, כן הוא בא [ליצירה]
- [ליצירה] תמיד אתה מדמיין אותי ערמה בשדה מרעיד אדמה בלחישות חיזור אנקת כאב,הדה למתרחש והזהב אמיתי ? יש שאומרים שעלומה הנני,סודי טמון בנשיאת מבט קדימה לעולם איני מקשיבה לרכילות ציפורים וסירובי ללכת לקוראות באוב עומד בשדה,חושב מרגיש,חש גומע ומאזין לפעמים אני עוצרת ממלאכה מביטה לצדדים וטועמת זיעת עמלות בסיפוק מצניעה מחשבות ותקוות מתעלמת מדה ז'ה וו טורדני ויודעת שאתה לעולם לא תשתייך לקוצרים שוב האווווווווווו [ליצירה]
- [ליצירה] :) שימחתם אותי מאד. האמת עם ערוגה, הכותרת כבדה קצת. אומר וידוי קטן, זה זמן שאני מחפש אינטרנט, כדי לשנות את שם השיר. ולהוסיף שורה. מה לדעתכם יותר מתאים; " בוא אבוא ברינה" או "נושא עלומתו"? -מיקה, ניכנסת חזק לקטע. אני נבוך. -ציידת ודיק לוש, כן, עני בהחלט יכול להתאים כאן, כל עוד לא מצאתי, הריני כעני המקבץ אותות חיבה וחסד ויודע שבינתיים, היא ממתינה לי בפאת השדה, אך, עד שאגיע לשם הדרך ארוכה ובינתיים אפשר רק ללקוט וללקוט וכשבסוף אגיע, היא תמתין לי שם עם הלחם וה(ברית) מלח. -דיקלוש, את קרובה מאד, אני בעצמי לא יודע לנתח את זה ולפרש, (יתכן ושיגרתי אותו מוקדם מדי). -כנרת, חמודה. תודה. אין מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] חבל ששינית את הכותרת. לדעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] הלוך אלך ורקוד הטי אזנך ושמעי בת את פעימות השיר הבא נשקף מן ההרים קרב ובא. הטי אזנך ליופי שהטעימך ההלך. [ליצירה]
- [ליצירה] הוואאוי יחסים קשים יש לכם לך ולאל שלך [ליצירה]
- [ליצירה] :) תודה על התגובה, ועל המחמאות. אני בעצמי לא יודע למה כך, גמרתי את הסיפור, יתכן שלא היה לי נעים כך סתם לגרום לרצח, אגב גם "התובנות הגדולות של הנפשות הפועלותהיו משהו ממש לא מתוכנן. בקשר, לשמות, זה פשוט נראה לי יותר מתאים למשפחה אמריקאית מאשר ישראלית (אמנם חברי המטבח נשמעים מאד ישראליים), יתכן וזה יוצר השלמה בין השניים. (אולי כמו ההתנהגות שלנו בארץ ביחס לאו"ם). [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון לחזור לדרך אבות, בכתיבת סליחות, ממש יפה ויצא גם מוצלח, (גם הקטע של הנוטריקון) אשריך. [ליצירה]
- [ליצירה] זה... באמת צילום? שלך? ווואוו, זה מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] זר תפארה התגעגעתי ושמחתי לראות יצירה שלך. לומר את האמת אהבתי בעיקר את הסוף. קצת לא היתה ברורה לי ההקבלה של כל מין לטיפוס שהוא ייצג, וגם לא הבנתי את הקשר בין הסוף לכל הקטע. הסוף נשמע כמו סגנון של סיפור קצר כזה מאד סוחף אותך , אך ההתחלה נשמעת כמו איזה שהוא ניתוח ספרותי של תופעה. זה קצת לא הלך לי ביחד המבט הבוחן והאובייקטיבי הזה מהצד בחלק הראשון לעומת ההזדהות עד כדי דמעות והסיפור מקרוב של החלק האחרון. [ליצירה]
- [ליצירה] יפיפה. פה למשל החלק הכהה שבא כביכול מאחרוי האגרטל משרה עומק לציור. יש פה עין אמיתית. [ליצירה]
- [ליצירה] מקריאת השירשור זה נשמע, שכבר אחרי ששלחת את הבקבוקים ריקים, כבר 'לא היה בהם משמעות', שכן מצאת את האי שלך מחדש ע"י השירשור עם . . [ליצירה]
- [ליצירה] שנון אבל כואב. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי למה את מתיחסת כך למילים? אני חושב שאת צריכה לבקש מהם סליחה. להקיא מילים? מילים נולדות, מילים זורמות או נוטפות, אך לא נפלטות בכאב כמו קיא, ואם זה כך אצלך, אני נורא מצטער בשבילך. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו זה מפחיד זהבאמת נראה כמו תמונה של נביא שקר.:) [ליצירה]
תגובות