בע"ה.

צאי וראי

הקוצרים מאלמים עלמות

ואת ערֻמה לי

בפאת השדה

(מחכה שאשאך)

הצפֹרים נַשְמו קֹלות

העננים שִקְפו פנים

וזוג עיניים עייפות

נשאו אל ההרים

ורק ההד צווח כזאב

בין נקיקים.

אני הולך ומרקד

הולך, קרב ובא

הטי אֹזנך

לפעימות האדמה.