כן אני הוזה,
למראה עיר זרה
והיא קומצת ידה הפתוחה
מבלי לתת לי
ולו אצבע אחת
לרפואה
כן אני הוזה,
מבין קרעי חלום
ללא כל בסיס מציאות,
ואובד, כן אובד
בין ארבע כנפות
הארץ של דמיונותיי
אי שם בקרעי עננים
של חלום שנשבר
ואיננו
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקסים!!! פשוט יפה! אני ממש אוהבת את צורת הכתיבה שלך אם עוד לא אמרתי... שיר שנוגע בי. תודה רבה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] הזיה עצמה בכל מקרה אינה רצויה, פרט לזו המביאה ויוצרת שירה. חבל שאתה אובד בין קרעי חלום והזיה. צא נטוש את העיר הזרה אל השדות, שאף אויר והתמלא תקווה. חזור אל העיר והיא כבר לא תקמוץ את ידה, כי היאוש והתקווה הם בעיני המתבונן. [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר את הכתיבה של ברק פלדמן. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכולם. דעה- אכן כן. השיר קשור לשואה, אבל הוא מציע פיתרון אופטימי חלומי. שהילדים יזכו ברכות ובשקט למול הברוטליות והרשע [ליצירה]
- [ליצירה] בלב באר שבע ג'יפא קטלנית בור באמצע טבע ובועה רדיו -דורסנית. וקאקס ודרעק נשפכים ושפכי כימיקלים ממערה ומעייני עמבה מפכים וריח איום ונורא. ואד רדיו אקטיבי יעלה מרוב שמש וגז לא טבעי מהריח של ליל אמש. וירושלמי שם כיסא נוח ויושב לכתוב את השיר ולא יתן לשכוח לבני כל העיר אלא אך לגנוח ואת דעתם להמיר [ליצירה]
- [ליצירה] ---- מאוויים, יצרים ורצונות על רקע נופה הסגרירי -אירי של דבלין מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] מגע בלתי נשכח של אבא רוחו ואהבתו לא ימושו גם לאחר שנות דור [ליצירה]
- [ליצירה] נחש מחשמל, עם כל תנועותיו הכוללות: עבר הווה עתיד הדבר כולל את קווי המתאר שלו בנוף ואת חותם הנשל אשר הותיר אחריו [ליצירה]
- [ליצירה] חביב ויפה. בדרכו המקורית [ליצירה]
- [ליצירה] אלי אלי שלא יגמר לעולם [ליצירה]
- [ליצירה] יא ירושלמי. קראתי ספר על הריגול במדינת ישראל וכן על השב"כ, זה ספר מעולה שאיתן הבר היה שותף בכתיבתו, "המרגלים" שמו.. רק זהור היזהר לך לבל תסתבך איתם.... יום נעים [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ביותר. רואים את משק כנפי העבר ומשק כנפי הווה יחד עם העתיד... בעבודותייך האחרונות את משכילה לשלב 3 זמנים ב3 תנועות של בעל חי אחד. משהו שמזכיר קצת את התנועתיות בה השתמש מיכלאנג'לו. [ליצירה]
- [ליצירה] יודע מה- כמו שאמרה לפניי ליאורה ברנשטיין הייתי מציע להם להתחלף: למסור לנו את הנכבה שלהם ולקחת את השואה שלנו. אבל אתה רגיל להשוות ולאחוז במילים גדולות מקומתך בלי לחשוב ובלי לבדוק. היית רוצה לחזור בזמן לשנת 42 או 43 או 44? היית מבקש לברוח משם כל עוד נפשך בך! [ליצירה]
תגובות