כן אני הוזה,
למראה עיר זרה
והיא קומצת ידה הפתוחה
מבלי לתת לי
ולו אצבע אחת
לרפואה
כן אני הוזה,
מבין קרעי חלום
ללא כל בסיס מציאות,
ואובד, כן אובד
בין ארבע כנפות
הארץ של דמיונותיי
אי שם בקרעי עננים
של חלום שנשבר
ואיננו
הזיה עצמה בכל מקרה אינה רצויה, פרט לזו המביאה ויוצרת שירה. חבל שאתה אובד בין קרעי חלום והזיה. צא נטוש את העיר הזרה אל השדות, שאף אויר והתמלא תקווה. חזור אל העיר והיא כבר לא תקמוץ את ידה, כי היאוש והתקווה הם בעיני המתבונן.
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הזיה עצמה בכל מקרה אינה רצויה, פרט לזו המביאה ויוצרת שירה. חבל שאתה אובד בין קרעי חלום והזיה. צא נטוש את העיר הזרה אל השדות, שאף אויר והתמלא תקווה. חזור אל העיר והיא כבר לא תקמוץ את ידה, כי היאוש והתקווה הם בעיני המתבונן.
[ליצירה]
----
קומפוזיציית משולש-הידיים כלפי מטה אוחזות בקפליליו של הבגד -והכל מראה לכיוון מטה, כמו חץ.
יד אחת בהירה יד אחת כהה- אולי יד הטוב ויד הרע או שזה מראה על שני רצונות המשתפים פעולה, או שמא מפגש בין שני כחות
יצירה מעניינת ורבת משמעויות
[ליצירה]
עוד הבהרה:
יא ירושלמי. כמה שאני מגיב בצורה פארודית על יצירותיך שיש בהן הומור לא מודע ואיני מסכים עם רוב דעותיך. הרי שאני מסמפט אותך באופן אישי בשל ידיעותיך הרבות בהיסטוריה והן בשל העובדה כי אתה מוציא אנרגיה שלילית (תסכולים וכעס) בצורה חיובית (יצירה).
[ליצירה]
--
תודה
הסיפור עלה במוחי בעת שראיתי ואני רואה בשוק העירוני זקנות באות בימים/זקנים באים בימים הסוחבים סלים כבדים יותר ממשקל גופם, וכל זאת בשביל כל המשפחה הבאה בערבי שבת להתארח.
תגובות