באצבעותיי אלה
ומבטי השלוח
אעשה ככל האפשר
למען אהבתי
למען חירותי
למענך הניצבת שם
כפרח שושן צחור
ברה כאור,
תבער אהבתי
מלפיד נשמתי
תלהט אהבתי
כלהט המבט
העורג לפתחך
אל גנך
אל אהבתך
ובאצבעותיי אלה
אבחר את הדף
אכתוב לך השיר
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נחש מחשמל, עם כל תנועותיו הכוללות: עבר הווה עתיד הדבר כולל את קווי המתאר שלו בנוף ואת חותם הנשל אשר הותיר אחריו [ליצירה]
- [ליצירה] מקווים מקווים אך הזמן שוקע או מפליג בים קצר ולעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] וקהילות היהודים בשממונן ולא ידע איש את גודל אסונן, הנה בריסק דליטא האבלה וגרודנו,פינסק ועוד קהילה ובורות המוות סביב כאלף עדשים יעידו על הרוצחים שהשמידו וקול זעקתם שלא דמם הו ארץ אל תכסי דמם!!! [ליצירה]
- [ליצירה] נשיקת שרף בין אדמה לשמיים ובאמצע ירושלים [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] היסוס וסוס במלוא החסכנות והנימוס אשריך בכשרונך [ליצירה]
- [ליצירה] -- בין אגדה עתיקה לזכרון נשכח [ליצירה]
- [ליצירה] ועכשיו ניתוח לעניין התייחסות למבנה השיר: הזרימה של השיר טובה, חוץ מהבית האחרון, שם המשפט האחרון קצת מפריע לדעתי למצלול. מבחינת קומפוזיציה: אתה פותח בקולות המרד הבוקעים מן השיכונים ואז בבית השני אנו נתקלים בכלים המייצרים לכאורה בצורה סמלית את קולות המרד: פטיש ומגל. הבית השלישי פותח בקריאה: לאחוז ולא בנשק, אלא בכלי הייצור, כמו שאומר הנביא "וכיתתו חרבותם לאיתים חרב למזמרות" מעין משהו אוטופי. בבית האחרון יש האנשה של איתני הטבע המזדהים לכאורה עם המאבק או משפיעים מהודם על מנת לעודד את המאבק: "לאור החמה, אל תת לכם שקוע" ואז בעקבות המאבק (ומסתבר שהצליח לפי השיר) "עמוד השחר של התקווה יבהר" [ליצירה]
- [ליצירה] --- השיר בא לי כתוצאה מתגובה ליוצר אחר רבתודות :-) על המשוב [ליצירה]
- [ליצירה] אש יוקדת גחלת לוחשת ואבן אחת רוחשת [ליצירה]
תגובות