מלכת הפרחים
תיסתר מעין
בין אורן לסלע
כשם שהאהבה
מלכת הרגש
תיסתר מעין זר
עד תגיע השעה.
עת תשזפה השמש
באהבה רבה
תפשוק עלי כותרתה
לנשיקה הראשונה
ולאור המתקרב
לחוש ולגעת
בלבה הטהור.
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
למה אני צריך!
להגיב יחידי ליצירות האתר!
ברוח סערה- אשנס מוסרותיי!
אבל בליבי -עד מתי?
אחזיק את מדור התגובות - באתר!
במתוק וגם במר!
הגולשים עצלנים!
שלא לומר -על הפנים!
לא יכתבו מאום דחוק
כי בעטם אחז השיתוק!
רק יצפו לקבל תגובה
מאת עצמי ואנוכי!
אני כמו אטלס- המחזיק העולם בידיו!
באביב וגם בסתיו!
ולעת אעלם - יעלם מדור התגובות!
ויהפך לתל חורבות!
ואז פידבקים יהיו נדירים!
לא לסיפורים ולא לשירים!
ושיח יוצרים לא יהיה בנמצא!
עורו עורו -מעצלותכם!
שנסו מותנכם ועטכם!
ובא לציון גואל וברכה
ולירושלמי תהיה מהפכה!
[ליצירה]
איזה יופי! פניני מילים והילולים!
הבית הראשון - במקום ההוא. תיאור של מעשה האהבה. ניחוחה וצוף דובשה.
בבית השני - איתני הטבע הרמים והנשגבים כעדים. כשותפים למעשה ושמחים בו למען הדובר. אפילו לניצוץ הכוכבים ערך מוסף
בבית השלישי -הצומח והחי. משהו קצת יותר ארצי. יותר בהישג יד. רוח, הרדופים. עצים. וגם כנריות :-) ובנקודה זו מיצית החמדה וכאן השורה המסתיימת ב:
במקום ההוא ידעתי רזי אשה- סוגר את המשפט לאחר שפתחת את השיר. כעין משפט שבא על פתרונו
[ליצירה]
טלי.
הסיפור מדהים, מראה על כך שאנשים נוטרים טינה ושומרים אותה בלב ואחר כך מצטערים.
זה מזכיר לי דברים רבים נשכחים מן התקופה שבה למדתי בבית הספר התיכון וביסודי ועד עתה אני זוכר אנשים ומורים ,
הסיפור זורם על פני כמה תקופות בחיי מדינת ישראל ויפה שאת משכילה לשלב אירועים חיצוניים שיעמידו את הסיפור בסקלה ההיסטורית המתאימה.
תגובות