ויהי היום ובכפר הנוער למד תלמיד נוסף בשם אלאן, בחור צנום וממושקף, החושב כי הוא דון קישוט מהלך, מפני שבעת שהיה רואה מיני מיינור היה בטוח שזו וולוו...ממש כפי שקודמו דון קישוט היה רואה עלמה כפרית על חמור ובטוח כי זו דולציניאה היפה על סוס. מקורו היה מראש העין וכינויו היה אלונקה... ובאחד הימים, אברך תמים ושנוזל (זב חוטם) ממוצא אמריקאי בשם יהושע הזמין את אלאן בכדי שיסב עמו לסעודה ראשונה בחיק משפחתו הצעירה. ואלאן הגיע אל דלת ביתו ודפק, ודפיקתו לא נענתה על כן צעק: "יהושעעעעעעעעעעע" ומן הדלת נשמע לפתע קול מהוסס במבטא אמריקאי: "מי זה?" "זה אני אלאאאאן" ושני תלמידים שעברו בסמוך לאלאן המקיש ושמעו את הצעקה הממובטאת הפיצו את ה"קטע" וכך הפך אלאן למשל ושנינה ברחבי כפר הנוער. ואלאן נעלב למגינת לבו ושמר את הדבר בלבו כשמור הסנאי אגוזים לחג הפסח וכשמור מינה צמח את הקלפים קרוב ללבה. לאחר שמוקי אבנרי זכה בחידון הטבע ופרש מן הפנימיה, הותיר הוא אחריו מפה סודית המתארת את כל סוגי המערות באיזור. הוא הוריש זאת לידידו קדושוביץ אשר קנה את המפה בטבין ותקילין והסתיר אותה מתחת למזרון מפני המדריך הוותיק מלמד מגודל הזקן והמלשן. וקדושוביץ' הבלונדי, יליד עמק לוד, תר את העמק המתחיל מרמת שרת ומסתיים בבית ספר ברויער ואף הרחיק נדוד בגילויו הגיאוגרפיים עד אשר הגיע לגבעת רמת דניה ולמגרש של הפועל ירושלים הניצבים להם בקה גבול הנחלה. והנה בסובבו בעיקול המתחיל מרמת דניה ומסתיים ברחוב קובובי ראה שיחים המסתירים דבר מה. הוא עלה מעלה ויגלה חור חצוב בקיר, הוא גילה את שיחי האספרג והסטירפלטוויה והנה ראה מדרגות מובילות לעומק המערה, והיא הייתה קרירה ולחה ונעימה למגורים. עתה הסתובב בסביבה, ליקט והביא אל המערה ספה נטושה ועיתונים ואף חצב בה בפצירה עד אשר הרחיבה רחוב ורחב כהרחב חזקיהו את הנקבה בשנות הקוקוס..וכהרחב שיפוצניק דירת קרקע. והנה פגש יום אחד את אלאן משוטט ליד מגדל הכוכב בברחו מפני שיעור ההיסטוריה של המורה וינטר: "יש לי משהו מיוחד להראות לך" אמר קדושוביץ "מה זה? משהו טעים ?" לקלק אלאן את שפתיו "חס וחלילה, זה סידור לשנת לילה, משהו שמצאתי" הוא נטל את אלאן והם ירדו בעמק והוא הראה לו את המערה המפוארת: "אהה, בגלל זה הברזת מכל כך הרבה שיעורים, אתה לא מתבייש!"נופף אלאן "מי שמדבר, צבוע אחד! הרי רק עכשיו ברחת מהשיעור של וינטר!" "טוב, זאת מצווה לברוח מהשיעור של הזלזלן הזה" ואלאן ראה את המערה ולא שמר את הדבר בלבו, ולמחרת ידעה כל כיתה יא' על דבר המערה, אלא שמיקומה היה בעייתי והגישה קשה ולא ממופה ועל כן לא זכתה המערה בביקורים כל כך תכופים. וקדושוביץ הפסיק אט אט לישון בחדר הפנימייתי מפני שלא סבל את השכמת הבוקר מצד המדריך אשר כללה מחיאות כפיים קצובות בשעה שש בבוקר וזריקת השמיכות מעליו וציפיה בתור הארוך למקלחות וניקוי חדרים וכו' וכן מבט חודר מעיני המורה בואנו בעת שהגיע לבית המדרש... ועל כן ארז את כלי מיטתו וחמק אל המערה שחצב על מנת לישון שם. מים נמצאו לו מבאר שהייתה במקום ותאנים וחרובים השביעו את רעבונו, ממש כרבי שמעון בר יוחאי בשעתו, אלא שרבי שמעון בר יוחאי נמלט מאימת הקלגסים הרומאים וקדושוביץ נעלם מאימת המדריכים המלשינים. איש לא שם לב להיעלמותו של קדושוביץ מחיי הלילה של הפנימיה. ואלאן, שיחק מזלו כשחק במשחק סנוקר, ובאחד מן ההברזות שלו לכיוון קו 21 ראה נערה חמודה מן השכונה בשם דניה קלמנוביץ', היא נעמדה בפוזה בתחנת האוטובוס כשהיא לבושה מיטב מחלצות הנוער הבליין באותם ימים ומזלו של אלאן (לטווח ארוך) היה כי האוטובוס התעכב כהתעכב נמלה בשל בול עץ(בגלל שהנהג נרדם בבית הקפה של ז'וז'ו) והוא ראה אותה,שמח מאוד והחל לדבר איתה על העיכוב הנורא: "ואללה הנהגים האלה צריך לחתוך אותם קצוץ" אמר במבטאו "איזה מבטא מדליק" אמרה דניה "זה מבטא מדרך אבותיי-תימני אסלי" הטעים אלאן "אתה לומד שם?" אמרה הנערה "כן, ולא בהתלהבות גדולה" צחק וכך נראה היה לו שהוא "משחק אותה" בנושא משום שהיא הייתה חביבה וזורמת בכל מיני קטעים חביבים כזרום נחל שורק בצד מסילת הרכבת היוצאת מירושלים. והם יצאו למיני מקומות מגניבים והיו חוזרים ברכב של אבא שלה שהיה פרופסור במכללה למנהל. והמורה בואנו לא ידע מאום, ואם היה יודע עליהם אזי היה קורא "שיר המעלות", קורע את בגדיו ושולח בלשים ומדריכים על מנת לדכא את פרץ מרד הנעורים של אלאן כהה העור ויפה העין ודניה הבלונדית ובהירת העין תושבת השכונה. ואלאן הטב היטיב להסתיר את אהובתו מעיני העולם העוין של כפר הנוער ותחת זאת סח את מררתו באזני קדושוביץ': "ואללה, אני מדוכא לאללא, אני אלך לי למנזר או שאכנס לישיבת תל ברוך" "אור ברוך" תיקן קדושוביץ' בעת שישבו מול המערה מפצחים שקדים. "כן, אני אכנס למנזר, נמאס לי מזלזולי המורים ורדיפות המדריכים ובמיוחד מלמד שמלשין עליי חדשות לבקרים" כך אלאן "הלוואי והיה לי יותר מחדר במערה, אבל צריך לחצוב עשר שעות בשביל זה ולשים פיגומים ותמיכות" אמר. ופתרונו של אלאן בא בהפתעה, חברתו החדשה דניה פגשה אותו בערב אחד ואמרה: "הורים שלי נוסעים מחרתיים לחודש לפרגוואי, תוכל לישון אצלי בבית, יש ג'קוזי ויש מלא סרטי וידאו וחדר בשבילך" ואלאן שמר את הדבר ולאחר יומיים נעלם מן הפנימיה. באותו בוקר נמצאה במיטתו של אלאן הודעה בכתב: "אני מצטער אם אני נעלם, הרדיפות של המדריכים וזלזולי המורים עשו את שלהם. אני הולך ואם לא אחזור לעולם-אז להתראות" ומלמד המדריך נטל את הפתק ושם בכיסו, אך בשל נסיעה תכופה לעיר, שכח הוא לדווח על ההיעדרות אלא בהפרש של שעתיים שלש והפנימיה געשה כבוקה ומבולקה כבוקי סרוקי ובוקי צימוקי והמורה בואנו נרעש ונזעק, והמשטרה והמודיעין והמוסד משתפים פעולה בגלוי, ובתוך כל זאת וכמה תלמידים הרגישו צורך עז לנהוג כמתוודים קתולים אשר ילכו אל המוודה בכנסיה, והם שמו פעמיהם ללכת ולשחרר את חרצובות הלשנתם אצל המרכז בואנו והם דיווחו לו כי לקדושוביץ' ישנה מערה אשר בה יש חדר וחצי ויגזימו ויאמרו כי הוא מצפה להשכיר אותה לכל דורש... וקדושוביץ' נקרא אל לשכת המורה בואנו, ובואנו הביט בו וינד ראשו באיום, ואביו של אלאן שהוזעק הביט בו ושלשה תלמידים הביטו בו,וציפו למוצא דבריו: "הוא היה בקשר קרוב אתי יחסית, הוא אמר שהוא רוצה ללכת לישיבה או למנזר, ישיבת אור ברוך"כך קדושוביץ' ובואנו חילק הוראות תכופות: "חפשו באור ברוך, בתל ברוך, במקור ברוך, חפשו במנזר הברדוגוניקני, חפשו אותו לעזאזל" והוא פנה אל קדושוביץ': "מה ? מערה? כמה חדרים יש שם? חצוף ומחוצף! למה אל ישנת בחדר שלך? למה לא אמרת לי הייתי בא ובודק אם אין שם נחשים ועקרבים! חצוף ומחוצף מיד אקציף אותך לקצפת!" והוא העניק לקדושוביץ' סטירה מצלצלת בהוסיפו: "רב לך שבת בעמק הבכא!" וכל אותו זמן, במשך אותם יומיים של חיפוש בילה אלאן בנעימים כמו ירח דבש בהוואי, בביתה המטופח ומלא היתרונות של דניה, הוא לא חשב אפילו להתקשר להוריו, מפני שגם שתה לשכרה, דפק בירות והקפיץ טקילה כקפוץ קרפיונים באמבטיה לפני הסבתם לגפילטע פיש. ולאחר יומיים כשהתפכח מן החגא וההילולה נזכר לצלצל ויגלה כי העולם הסובב סביב הבית של דניה מחפש ותר אחריו ואפילו כלבים על שניים הלכו וסרקו את מערתו של קדושוביץ ההמום, והערסים שבקרב התלמידים באו ולקחו לקדושוביץ את מערכת הסטריאו שמצא ושם במערה, ואחר באו חבלנים של המשטרה ויסתמו את המערה בקרשים ופחים עד כי לא נותר לה שריד. ולא נראתה יותר מן הכביש. ופתאום הופיע בפנימיה אלאן מדושן עונג, כמו חתן המופיע לאחר חופתו לשבת כלה, וכל קהל המחפשים התקרב אליו ומתוכו יצא המורה בואנו וזעם רב בפניו וזעמו הלך וגאה עד כי הורמה ידו במטרה ללמד מוסר והשכל אך פסיכולוג הכפר חש במפנה המסוכן ולקח את בואנו הצידה ויאמר: "אתה רק תקלקל, תן לי לדבר עמו,קח לך חופשה של שעתיים" ואלאן סיפר כי ירד לים המלח ולאחר יומיים שב, ועתה מעוניין הוא לפרוש מן הפנימיה כפרוש גבר מאשתו עם פרוש ימי הנידה... אלאן סולק מן הפנימיה וקדושוביץ' הוזהר בכל לשון אנוש לבל ירד עוד אל עמק המערות אשר נדמה היה כעמק השידים וכעמק הבכא. לאחר חמשה חודשים פסע קדושוביץ לכיוון קו 21 והנה ראה זוג פוסע מחובק. אחד מבני הזוג נראה היה מוכר לו -היה זה אלאן.גלוי הראש. "שלום אלאן" פנה קדושוביץ "שלום אבי" "מי זו?" "אני חברה שלו" ענתה דניה "איפה אתה לומד עכשיו?" "עם דניה בתיכון פנימית עין כרם" ענה אלאן והוסיף "תעשו שם חיים עד כמה שאפשר" הזוג המשיך לדרכו מותיר את קדושוביץ ההמום. המורה בואנו הקיץ מחלום ביעותים, הוא ישב על המיטה ושפשף את עיניו. "מה קרה משה?" סחה אשתו עזיזה "בהאאאאא... חלמתי שתלמיד מן הכפר חוטא ומחטיא כעוג מלך הבשן וכיהודית בן בארי במערת קין והבל אשר בכפר השילוח המשתקף לים הגדול" "זה לא חדש, מה אתה מתרגש" הרגיעה אשתו "נו טוב, מילא, את זה אומר בדרשה השבועית"