אקחך אל חדרי נשמתי
ובכנפיי אותך אביא,
מתמונת דיוקני אצא
כמו תחיית נביא
כי אותך אני רוצה
על כרכרת דלעת
נטוס מעל רכסים
ועגורי נדוד נאים
לנו כעדים וטייסים
השמש לנו תזרח בנתיבה
והיא כאש האהבה המלהטת
ללהט בנו להט אהבה
את חותמה בנו חורטת
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הכנסת חיים, רוחניות וגשמיות בטיפת טל אחת תמימה רעיון מעולה [ליצירה]
- [ליצירה] --- אם כן -חדרי הוא מבצרי :-) [ליצירה]
- [ליצירה] :-) משעשע קלות משכר כלוט :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- למות או לכבוש את ההר (יש אמרה כזו) שיר כל כך דימויי ונהדר! אהבתי את הסוף: אם תמצאו את גופתי ונשמתי פורחת דעו שנגעתי בהר. [ליצירה]
- [ליצירה] לכל איש יש תמהיל של אותם חומרים שציינת, וזה מה שעושה אותו לאדם [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכולם :-) ולדיקלוש- כן, יש השפעה של אלתרמן בשיר :-) [ליצירה]
- [ליצירה] גופם כבד ובלבם יתד כי עמקו השורשים ומשהו בם התאחד התקשרו האנשים והיה הירח להם לעד [ליצירה]
- [ליצירה] :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ----- אכן מי אפסיים השבוע עברתי שם וחשבתי לתומי שהם צלולים, אבל הירוקת שינתה את דעתי... [ליצירה]
- [ליצירה] מה, זה הכל? [ליצירה]
תגובות