אקחך אל חדרי נשמתי
ובכנפיי אותך אביא,
מתמונת דיוקני אצא
כמו תחיית נביא
כי אותך אני רוצה
על כרכרת דלעת
נטוס מעל רכסים
ועגורי נדוד נאים
לנו כעדים וטייסים
השמש לנו תזרח בנתיבה
והיא כאש האהבה המלהטת
ללהט בנו להט אהבה
את חותמה בנו חורטת
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
לפי מה שהבנתי אני, השיר הנו פסימי, אך בנוי יפה ומתפצל ל2 תרחישים
הקומפוזיציה של השיר הולכת כך:
בית ראשון מדבר על החתונה ועל החופה כולל ענידת הטבעת.
וכאן מתפצל השיר לשתי אופציות שהן פסימיות:
האחת (בית שני)הגבר קובר את אשתו בבית, אחוזת עולם הוא גם שם נרדף לבית עלמין, כלומר בבית זה הגבר הוא זה שמתייחס רע אל אשתו.
השנייה (בית שלישי) האשה היא זו שממררת את חייו של בעלה וקוברת אותו בחייו.
הבית האחרון מדבר על אותו סיום של תרחיש פסימי -שבו האשה יוצאת ושניהם נפרדים מחיי הזוגיות שכה אמללו אותם, והאשה מוצאת את אושרה אצל איש אחר.
תגובות