אקחך אל חדרי נשמתי
ובכנפיי אותך אביא,
מתמונת דיוקני אצא
כמו תחיית נביא
כי אותך אני רוצה
על כרכרת דלעת
נטוס מעל רכסים
ועגורי נדוד נאים
לנו כעדים וטייסים
השמש לנו תזרח בנתיבה
והיא כאש האהבה המלהטת
ללהט בנו להט אהבה
את חותמה בנו חורטת
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
פחחחח!!!!! מקסים !
כל הזמן חשבתי כי מדובר ברוסיה הסובייטית. הבלוק הארוך והמפחיד, העבודה, הקור
רק שבתון הפורים הכניס בי את הפקפוק שמא מדובר בארץ אחרת...
בנוי היטב!!
[ליצירה]
---
מיקה מוני-
נו, מזל טוב, יש לך התחלה של שיר על תחום אחר באותה ארץ.התחלת מפארודיה וגמרת במשהו עצמאי.
כמובן שהתנ"כ על ספריו הוא כר נרחב מאוד מאוד ומקור השראה בלתי נדלה לשירים רבים רבים
:-)
[ליצירה]
לשם שינוי
אמנם איני מסכים עם הירושלמי ברבות מיצירותיו ואף אני חושב כי הסגנון חוזר על עצמו חזור והחזר כאהבת מחזר...
אך לבחור מתוך המכלול של השיר את המילה אסקופה ובכך להתעלם מתוכנו החשוב של השיר-לא נראה לי הדבר.
השיר מדבר על נושא כאוב ביותר והוא הרס הטבע ויערות העד על ידי האדם-דבר הגורם לדלדול האוויר לנשימה ולהרס שכבת האוזון .
חשוב מאוד להעלות זאת
תגובות