(השיר נכתב בהמשך לסיפור על שטרק באצ'י) שושנה עלתה כפורחת מאפר החורבן הגדול שושנה אדומה מאודם רכה, חיננית נקלטה לפלא באדמת הליס הקשה, המדברית. יופייה היה לפלא וחן המשובב עיני רואיה ריחה , ריח ניחוח הסב תשומת עוברי האורח. יד הדמים קטעה חייה קמלה ויבשה ללא עת נקטפה השושנה בדמי ימיה! היה זה לפני שנים עברו ובני אנוש מעט יזכרו אך הגינה שבה ניטעה עצי החיים אשר עדיה הציפורים אשר לה זימרו. כעדים לה נותרו בל ישכחו זכרה לעד לזכרה ישירו זו השירה.