אלקנא
תום
-
אני נמצאת נשכרת בגלל עין הזהב אשר לשיבולים
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אויש, נלחץ לי רק רציתי להוסיף, שלא תמיד הפנים הן המבטאות את היוצר, לפעמים זו שפת הגוף, האווירה, קווי המתאר. (לדעתי כמובן - דעתך לגיטימית לגמרי!) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים מתחברת מאוד למחוזות שמגיעים אליהם כששומעים פינק פלויד. קשה לי להגדיר אותם אבל זו חוויה אחרת לגמרי. החוויה העצומה הזו, המפחידה ומעוררת ההשתאות. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי כדאי לך להגדיל את התמונה ולתלות אותה בבית. אני בטוחה שהיא תהיה עוד יותר מקסימה בגדול. תנסה!! [ליצירה]
- [ליצירה] חזק מאוד! הדמעות חנקו אותי. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך מקסים ועדין אפשר להוציא מזה שיר או סיפור! כמעט הושטתי יד ללטף את הכלב הקטן... [ליצירה]
- [ליצירה] נפלאית יקירתי קצת קשה מהיציע... [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה ועצוב. את אומרת כל כך עדין את אחת מתמונות חיי. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין לא חשבתי אף פעם על הצבא כאמהי, אלא משהו הרבה יותר קר. בהצלחה ותחזור בשלום! [ליצירה]
- [ליצירה] ליהודית. הופתעתי מאוד כשהגעתי למצב שהייתי מסוגלת לסלוח לעצמי. הכוונה בסליחה הזו היא לא ויתור או התחמקות. דווקא מתוך העמידה הכנה והלא-נעימה מול ה'אני' כמו שהוא והתיקון, דווקא משם מגיעה הסליחה - הקבלה העצמית. הידיעה שאני מורכבת וגם טועה וחייבת לתקן. קשה לי להסביר את זה. המילים פשוט זרמו ממני. נראה לי גם שאנשים שקיבלו מסרים ממבוגרים שהם אשמים בכל מיני דברים (והם לא היו) כועסים על עצמם ועל העולם ורק אחרי שהם סולחים (שוב, לא [!] ויתור] הם מסוגלים באמת להגיע לתיקון. זו אחת התחנות המרגשות והיחודיות יותר שהיו לי במסע אל עצמי. הלוואי שהייתי יכולה להסביר לך במילים את התחושה של הסליחה הזו. אולי כי המילה נשחקה כבר ואבדה את משמעותה המקורית. אבל כמובן, זו הרגשה אישית שלי וכמובן תודה על התגובה. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק מאוד! הדמעות חנקו אותי. [ליצירה]
