מתעגל שיר אהבה
כגומת חן בלחייך
כפרח בר בשערך
כשזוף השמש בעורך
וקסם בלתי נגמר
נוהר
נוהה
אחר חיוכך השובב
המשכר
שאינו משקר
ומתעקל השיר
במתלול מילותייך
ויורד
אל מתק המים
מול תכול שמיים
הנה מאי שם
צליל הגיטרה
שולחת תוויה
לקבל פנייך
בלהט קסמיה
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] כמה מתוק.... כל מילה דבש. אכן, זהו הקסם... [ליצירה]
- [ליצירה] לאביב וסתיו שלום, כדרכך מיני אז: פשוט, אסטטי ונוגע ללב. לשיר אהבה צריך לכתוב את מילים היפות והנוגעות לכותב ולקורא בלווית הדימויים הציוריים שנתת. יופי (-:). [ליצירה]
- [ליצירה] אהבה היא שיר לשניים תודה לכל המגיבים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] השאלה למה לא שלחה תמונה עכשווית שלה? אולי עניין של צניעות... [ליצירה]
- [ליצירה] גבבו יִזְדַקפָה - אני מכיר אותו, הוא בחור טוב. רק חבל שהוא לקח יותר מידי ויאגרה ולא יכול להפוך בחזרה לגבבו נפולתה [ליצירה]
- [ליצירה] --- מלכת הפרחים תיסתר מעין כשם שהאהבה נסתרת סמויה, (ואללה, רעיון לשיר חדש) [ליצירה]
- [ליצירה] עוורה וקלון ושערות שחורות ומנדבושקיס שורצים מכל עבר וגיידמק רועה אותם כמו בשדה [ליצירה]
- [ליצירה] השיר בכללותו טוב, הבעיה היא המשפט האחרון שקצת מסרבל את סוף השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] מזמור לפלסטין יחדיו נצעדה בימי האחד במאי נגישה לאלילנו שי עם דיוקן סטלין וראיס יחדיו שוש נשיש. יש לנו חולצה כחולה ועליה הכתובת "סליחה שאנו קיימים" כבשנו ארץ שבעת העמים ובהם אנו מתעללים מרגישים כבני אלים ואת פלסטין הקדושה מחללים לנצח לנצח אל השמש העולה יחד עם סטלין בגדולה! יחד עם הראיס ואבנרי הורה הורה הוררי!!! הם אף פעם לא טועים תמיד צדיקים תמימים, שולים לנו מלאכי שהיד להזכיר אחת ולתמיד כי כל מילה שלהם בסלע ונאמר אמן ואמן סלה! [ליצירה]
- [ליצירה] רעם קרב בין שדות פלשת, נוף מלחמתי בין נוף ואדיות [ליצירה]
- [ליצירה] המלצה להקי עננים שטים על הרקיע; מעבר לתהומות הרים, השמש עולה. מעל שְדוֹת ירוקים, רוח רענן רוחפת. נחלים ופלגי מים, שבים לתהילה. השיר פותח בשיט לא שגרתי, שיט של עננים על פני רקיע, ואז בא תורו של השחקן השני בהצגה -השמש העולה אל במת היר מבין תהומות ההרים שדומה כי סיימו את תפקידם עוד לפני שהצגת השיר החלה לעלות (כנראה בשיר הקודם היה להם תפקיד מסויים) כעת אנו מגלים את התפאורה של השדות הירוקים ורוח רענן רוחפת ונחלים ופלגי מים השבים אל גדולתם ואל התהילה (מן רטרו שכזה) גשמי חורף, בזעף - מטחו מכה בארץ. הקשת, בענן, קמרונה מתנוסס. הנהרות נישאים על גדותיים. ססגון התפרחת, שטיחו פורש. חלק שני של ההצגה, גשמי חורף מכים ומטיחים, אך לא לזמן רב, כי מיד מופיעה הקשת בענן ואנו שוב מגיעים אל הנהרות ואל שחקן שהיה לו רמז בבית הקודם (שדות ירוקים) אך כאן אנו מגלים מה מכילים השדות הללו (ססגון התפרחת) עמודו של השחר, בלב שממה בוקע. עם רדת הליל, מסך כוכבים נדלק. בשחקים, עדר צאן במרעוליו פוסע. העולם - מבּוּעוֹ לא נפסק... כעת בחלק השלישי אנו מגלים באיזה חלק של יום מדובר, זהו החלק של השחר, וכן אנו מגלים שמדובר בשממה, אולי יש כאן העברה לאיזור נוף אחר, אולי השדות הירוקים היו שממה בעבר... ומיד יש כאן קפיצה אל רדת הליל, ומסך נופל על במת השיר, זהו מסך העשוי כולו כוכבים הנדמים בעיני המשורר כעדר צאן הפוסע (משום שרבים מן הכוכבים הם כמובן כוכבי לכת ) וכאן מגיע הפאנץ' ליין שאומר: "העולם מבועו לא פוסק" כלומר, תמיד יש תזוזה ושינוי בעולם, העולם הוא דינאמי, מעורר השראה בלתי נפסקת. [ליצירה]
- [ליצירה] "ומה כוחי,מה הוא כי תנסני יציר כפיך מראשית הינני, ילוד אשה פרי באושה" זה השיר, שירו של אביהו מדינה שעלה בי בעת שקראתי את שירך. [ליצירה]
- [ליצירה] בלב באר שבע ג'יפא קטלנית בור באמצע טבע ובועה רדיו -דורסנית. וקאקס ודרעק נשפכים ושפכי כימיקלים ממערה ומעייני עמבה מפכים וריח איום ונורא. ואד רדיו אקטיבי יעלה מרוב שמש וגז לא טבעי מהריח של ליל אמש. וירושלמי שם כיסא נוח ויושב לכתוב את השיר ולא יתן לשכוח לבני כל העיר אלא אך לגנוח ואת דעתם להמיר [ליצירה]
תגובות