קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הניתוח שלי הפעם יתמקד בשיר מעניין זה
את- השיר נפתח בך ומסתיים ב- אני. ממך אלי הדרך היא ארוכה ועוברת בים של אי ודאות בו ישנן מראות
ומראה יכולה לשקר- פעם הדמות שלה ופעם הדמות שלך. יש כאן מערבולת זהות ואי אפשר לדעת מי הוא האמיתי ומי הוא השקרי וזה אינסופי, פשוט אינסופי. ובסוף כל ים האי ודאות יש אי אחד של משען ויציבות. -הדובר.
והאי הוא שקט בים של מהומה והוא מרתק כי אינו משעמם לרגע. כי זהו הדובר.
[ליצירה]
מהכלום בוקע האושר. זו פתיחה יפה של יש מאין. הכל נובע מן הנקודה של אור השמש המביא עמו את כל הברכות שבעולם ועמם חיוך ואז מוזכר הנמען נשוא השיר שאליו פונה הדוברת עד שהיא חודרת אל חובו. ואז היא מגלה שבחובו יש תהום, אך תהום שונה מאשר יש לה. ועכשיו הם שניים ואז מתחיל האושר האמיתי:
וכשאני עוצרת, אני מתעוררת למולך,
ואז האושר האמיתי של החיים מתחיל,
איתך
אהבתי את המסע שחלקת עימנו
תגובות