:)
טוב, אז אני שמחה שלא נמאס לך, ואלו המילים
מתוך השיר "אותך":
...ביתך הקט שכן מול ים
שקעה חמה כמו תמיד
ראשי פרחים הפכו צהוב לארגמן
סיפרו שבועת ליבי לעננים.
...אהי פרפר, פרפר קטן רוחף בין שושנים.
(תודה על הסבלנות אביב וסתיו, זה נצרך בחילופי עונות).
בהחלט הגיע זמן הגאולה. זה מה שהאהבה עושה.
אהבתי את השימוש במלים
רוחף - רוכב.
מלים בשירך הזכירו לי שיר של אריק איינשטין. לכתוב לך , או שנמאס לך מהאסוציאטיביות שלי?
(רק, רק אוצרות אני מעלה מה'אקראיות', רק)
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
:)
טוב, אז אני שמחה שלא נמאס לך, ואלו המילים
מתוך השיר "אותך":
...ביתך הקט שכן מול ים
שקעה חמה כמו תמיד
ראשי פרחים הפכו צהוב לארגמן
סיפרו שבועת ליבי לעננים.
...אהי פרפר, פרפר קטן רוחף בין שושנים.
(תודה על הסבלנות אביב וסתיו, זה נצרך בחילופי עונות).
[ליצירה]
בהחלט הגיע זמן הגאולה. זה מה שהאהבה עושה.
אהבתי את השימוש במלים
רוחף - רוכב.
מלים בשירך הזכירו לי שיר של אריק איינשטין. לכתוב לך , או שנמאס לך מהאסוציאטיביות שלי?
(רק, רק אוצרות אני מעלה מה'אקראיות', רק)
[ליצירה]
ניתוח
קומפוזיצית השיר נעה בין השמיים לארץ, היא יורדת משמיים משתנים, כלומר: השמיים מלאי שמש הופכים את עורם לשמי סגריר והנה גשם ניתך, על ארץ בתרונות שמסתבר כי היא גם ארץ שממה.
ארץ בתרונות קיימת בנגב, באיזור שיש בו אדמות ליס קשות שאינן חדירות ויוצרות שכבה קשה מלמעלה, על כן קיים בהן נגר עילי החורץ אפיקים המובילים לוואדיות מוכי השטפונות-ומכאן גם הבית השני המספר על כך.
בבית השלישי יש משהו ניסי, המדבר כולו משנה את טבעו, מתהפך עד שחולותיו משגשגים כגנים כפי שאומר הפסוק:
"ישושום מדבר וציה ותגל ערבה"
[ליצירה]
כואב כואב אשה.
את הזעקה את מבטאת בלחישה
אם תכתבי מונולוג
או שיר או סיפור
בקול סמוי או ברור
ותפני את כאבך לכתיבה
במקום להפנות זאת לאיבה.
יסבול הניר הכול
ויהיה שותף בעול
ואת תשתחררי אשה.
מאחל לך אך טוב
והס למכאוב.
תגובות