רץ בחולות החוף הכחול
מביט בשקיעה הדומעת
מעליה רוחף ענן קט
ורוח רוכבת עליו,
מביט בדמותה
הניבטת בענן
וזו מבשרת:
הגיע זמן
אהבה
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יופי של שיר. קצר ועשיר בדימויים ורגש. כבר הכתרתי אותך כמשורר האהבה והרומנטיקה, אז מה אוסיף? [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך כייף לחוות את המשפט הזה... [ליצירה]
- [ליצירה] --- תודה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] :) טוב, אז אני שמחה שלא נמאס לך, ואלו המילים מתוך השיר "אותך": ...ביתך הקט שכן מול ים שקעה חמה כמו תמיד ראשי פרחים הפכו צהוב לארגמן סיפרו שבועת ליבי לעננים. ...אהי פרפר, פרפר קטן רוחף בין שושנים. (תודה על הסבלנות אביב וסתיו, זה נצרך בחילופי עונות). [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט הגיע זמן הגאולה. זה מה שהאהבה עושה. אהבתי את השימוש במלים רוחף - רוכב. מלים בשירך הזכירו לי שיר של אריק איינשטין. לכתוב לך , או שנמאס לך מהאסוציאטיביות שלי? (רק, רק אוצרות אני מעלה מה'אקראיות', רק) [ליצירה]
- [ליצירה] שיטוי לילי חורפי ברחובות, מן שקט וקור מזדחל. תיאור יפה [ליצירה]
- [ליצירה] בדמעות שאת בוכה... כתוב ברצף ומראה עד כמה שזה ספונטני [ליצירה]
- [ליצירה] לילה מסרב לגווע וחנית מדקרת מותירה סימניה המלובנים על נפשך הפצועה על הלב ששערו נפרץ ורגל גסה דרכה בו מרבבת את אדמתו כתמי בוץ לילה מסרב לגווע וירח מזיל דמעתו על ערוגת הלב בה עלו זה מכבר עשבי התוגה וקוצי המשטמה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- שיר געגועים אל הילדה של פעם שהתבגרה אל תוך סמטאות החיים והותירה בהם חברים וזכרונות ימים ימימה [ליצירה]
- [ליצירה] אמיתי וכואב [ליצירה]
- [ליצירה] אלו גוונים! מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] אשרי נשוא השיר :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- משעשע... מלוקק.. :-))))))) אגב- שמת לב שלכל אישיות בכירה או חבר כנסת או מפקד בצבא יש באופן אוטומטי פמליה ספונטנית שמלווה אותו לכל מקום כמו צל?... [ליצירה]
- [ליצירה] שיר אשיר לאהבה לאכזבה לתקווה הגדולה הטובה [ליצירה]
- [ליצירה] עוצמת גלי הים ניכרת ומרוגשת בשירך, כשקוראים את השיר זה ממש כמו להיות בעין הסערה ולחוש אותה. [ליצירה]
תגובות