פורחת ועולה
חבצלת אהבת שיריי
באדנית המרפסת הישנה
מול הכיכר העגולה
והנה המבט נתקל
בדמות בבת העין,
זקופה כעמוד דורי
עטויה טוגה עתיקה
מסבה פניה מערבה.
הנה ענן תנין ברקיע
כיוצא מתוך הים
ובולע כדור שקיעה
תמים,כתום כשסק.
אך התנין יעלם
ימוג ברוח הזמן
מטאור ישבור מפרקתו
היה כלא היה.
הכדור יעלה ממזרח
יאיר הכיכר העגולה
וחבצלת אהבת שיריי
צומחת, עולה כפורחת
ועמה ניצני בבת העין
שזרעתי ביום אמש.
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה חברים:-) מורן תחזור גם בעוד סיפור... [ליצירה]
- [ליצירה] מה נשתנה השיר הזה מכל שירי האתמול? שבכל השירים אנו אוכלים כיבוש קומוניזם ודרור השיר הזה כולו כולו: אותו דבר אבל בסדר הפוך [ליצירה]
- [ליצירה] הבית הראשון וכן הבית השני פותחים בשאלות מהותיות, פתאום בא הבית השלישי שלכאורה אין קשר בינו לבין הבתים הראשונים ואולם לאחר מכן מוצא הקורא את הקשר ומשלים את התמונה: את מקום היונה המביאה את הבשורה, הביא הדוור, הדוור כמביא בשורות טובות. [ליצירה]
- [ליצירה] שלמות רסיסים וביניהם אינספור ניסים [ליצירה]
- [ליצירה] --- לצייר במכחול לצייר במילים לייצר תמונה לייצר אינסוף אהבתי :-) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! האהבה כבר חדרה אל שורשרי ההשראה ומשגרת משם מילים מילים אל דף הנייר [ליצירה]
- [ליצירה] בליבך פרח לבן הולך לו בדרכי אהבה מלבלב לקול נשיקה, משורר בקולו המתוק לעתיד מזהיר [ליצירה]
- [ליצירה] שירה משתבחת! זוכרת-כפות הרגליים וההליכה בחול היפ מעלים זכרונות של הליכה לאחור, ממש כשם שכפות הרגליים בחול הטובעני חוזרות קמעא אחורה... הלב כמו גל כחול-המיית הלב דפיקות המשברים אלי חול, הים הסוער המלא ניגון וגעגוע ואהבה ובתוכו מחשבות מחשבות כדגים רוחשים. מנגינה-כאן באה לידי ביטוי המנגינה שאינה נראית על ידי שוכני היבשה אלא בצורת צדף, קונכיה שבהיותה בים הייתה כשירת סירנה בוקעת מבין סאון המעמקים, דגים ויצורי ים רוו נחת מבין הנעימות. אך כאן ביבשה, כשהדובר כותב את שירו -הוא מזהה את הצדפה עם המנגינה שהיא הייתה פעם. מנגינה שהפכה לצדף [ליצירה]
- [ליצירה] בני אדם פשוטים, לפני המבול הגורף [ליצירה]
- [ליצירה] --- תרגום יפה לשפה מליצית ומשובחה -כל הכבוד [ליצירה]
