שוב אני הולך בדרך הישרה
שוב אני נתקע, מקבל מכה אחר מכה
יד אחת מציתה ומתחמקת
יד שנייה מגמדת וצוחקת.
העיניים בוערות, הלב חושש.
יש שריפה, אין מכבי אש.
אני הולך בדרך הצדדית, אל המטרה
נזהר בכביש מתוך אינסטינקט
שירת חלציים בוקעת, מכלה
זה בוער מבפנים, אש אוכלה
אני שומע מזמור ישן:
צווחין אף עקתין
בטלין ושביתין
אש שורפת את הגוויל
עליו נכתבו האותיות,
מסורגי העיניים נשמה מתפרצת
נר ועוד נר
הסיפור אט אט
מתחוור
תגובות