מעין יונה לבנה הנה הוא מחתה בידו פוסע מעדנות פניו אל עבר היכל מקדש היצירה כעשר מדרגות שש שטיח ארגמן עטור, רוח סיעורין קלה באוויר מרחפות מילים מלוות כעדים עד מפתן לחן ערב בוקע בהרמוניה לקול מצלול מים מפכים מלהט מעיין אך זה שמחתה בידו מבטו בז מתנשא ללא ענווה יעל אש זרה פתע ישמע קול: מי יעלה נקי כפיים בר לבב עניו עתה ישפיל מבט פניו קלון ויבקש