קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הניתוח השבועי שלי
מה אשורר לך אהובה ומי הקט אנוכי
עטי לא יעמיד הרי לך יתד נאמן
את כחול עיניך מני אדרבא, הפוכי
את הררי הצחור בינות שפתי הארגמן
הדובר פונה אל הנמענת – האהובה. באמירה כי עטו לא יוכל לתאר את הודה והדרה
=כאן לא הבנתי את התקשיר של "את כחול עיניך מני אדרבא הפוכי- את הררי הצחור
בינות שפתי הארגמן" = מהי הכוונה כאן?
אני הבנתי כי העט לא יוכל לתאר את יופיה והדרה של העומדת מול הדובר
ידֵך הענוגות מעל ראשי הסֵרי
נשליני אף משובל-שמלתך
אחֶר אז תאהבי, לו התמסרי
אמותה! די במלתך
"ידך הענוגות מעל ראשי הסרי"- היא אוחזת בראשו. סומכת ידיה על ראשו, ואולי לא מדובר פה ביד פיזית. אולי המוזה היא זו שסומכת ידיה על ראשו ואינה מרפה, וגורמת לו לכתוב את השיר או לפנות אליה.
"אחר אז תאהבי – לו התמסרי" זו תפנית בשיר – מה קרה בין הבית הראשון לבית השני- אין כתוב כאן ואין מידע, יש פער במידע, הקורא תריך להשלימו. שהרי בבית הראשון הדובר היה "דלוק" על העלמה ואילו בבית השני אנו מגלים שהוא אולי דוחה אותה. עד מוות:
"אמותה! די במילתך!"
[ליצירה]
שיר מקסים ורומנטי. אשרי בן הזוג שקורא אותו.
לעניות דעתי. בשורה האחרונה יש צורך בשינויים:
"שאתאהב כל מה שסביב
יהפוך להיות מטפורה לשיר חביב ."
אני הייתי משנה ל:
"כשאתאהב
כל מה שמסביב
יהפוך להיות מטאפורה
לשיר חביב"
[ליצירה]
פתאום פניך לא מוכרות
זה לא אתה
של מקודם
זה אתה של עכשיו
זעקה דוממת ממך עולה
אשאירך בשתיקתך
ואתן לך
אתן לך לפרוט על תשתיות מחשבותיך
וכדברי המשוררת:
לא אפריע בדידותך
מספיק לקרוא את השם איה שחר בכדי לדעת שהשם צופן מאחוריו שירים עם תווית של איכות
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
אור וצל, קומפוזיציה. ידעת להשתמש במוטיבים האלו יפה מאוד :-)
[ליצירה]
[ליצירה]
אמרת משהו מאוד נכון במשפט:
"מקרינה אור שטיבו מסתמן רק עם בוא החשיכה"
יש מצב של בועה שאנו שרויים בה ויש מצב של ראייה בפרספקטיבה של זמן,וזה המשפט הנ"ל
תגובות