הדר ולנסיה
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] עם כל נקישה בישר וכל צעד,וכל נשימה או הלמות נשימה דומה כי אנו צועדים עם השיר אל אותה נקודה כאובה. [ליצירה]
- [ליצירה] ----- האי ורוחו וגעשו כקומקום הנוהם מאיים לפרוץ בשריקה רמה של אזעקה מרעדת לב. [ליצירה]
- [ליצירה] --- פרץ דמיון צווחת יצירה חיוך השראה שיצא לדף העולם :-) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים הוא המכחול וצבעוניים הם מכחולי חייך [ליצירה]
- [ליצירה] ומי כמוך כינרת כשכותבת את תגובה נשמעת היא כשיר [ליצירה]
- [ליצירה] :-) תודה לאל על עוד יום ועוד אחד גישה נבונה לחיים [ליצירה]
- [ליצירה] הדר' הזקן -סמל של אהבה ומופת, בקרון הבקר אי שם בדרך לשיא הרוע האנושי אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] צומח כאן ירושלמי? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] חכמת המלחמה בין עצי הזית. מי אמר שהמוזה נוטשת את הלוחמים? [ליצירה]
- [ליצירה] תרבות הפנאי בהיבט שירי חדש ומפתיע, השיר עצמו הוא עיטור המקושט במילים יפות ובקומפוזיציה מעניינת בטרם (המילה הראשונה) פותחת כמו בראשית בתורה, בטרם אור ראשון, ב' פותחת שיר בפותחה את שער השירה לפני הקורא. ואז באה השורה "קרן אור ראשונה מעל העיירה" ואני מדמיין לעצמי קרן אור זוחלת מלמעלה על בתי שיכון של עיירה יחד עם גגות רעפים וצובעת אותם באור ראשון של איילת השחר, אני מדמיין לעצמי את אותו אדם קם בבוקר, פוקח את עיניו ומזדרז לסידורי הבוקר הסטנדרטים של כל אדם. אחר כך הוא רוכב על אופניו בכיוון האמור להיות מנוגד והפוך לכיוון השמש, בעצם אל השקיעה שעתידה להיות שם עוד חצי יום. שם יש את הקטע של איסוף האבנים ואחר כך אנו עוברים הישר אל החדר, ללא שהות, בלי לדעת איך חזר אל ביתו. הוא בורא בעצמו "ידיו מסתתות חיים חדשים" בהתאם למילה שהופיעה ראשונה "בטרם" הוא עושה משהו ומשתף עצמו בבריאה, כפי שקרן שמש ראשונה משתפת עצמה במעשה בראשית שחוזר על עצמו כל בוקר. [ליצירה]
תגובות