קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
המלצה
קומפוזיציה יפה !: בתים א' וג' עוסקים בהליכה אל שעת ערביים, מן מסע אל נקודה כלשהיא בתוך תוכך.
הבית האמצעי,שהוא תמצית השיר, עוסק בזיכרון,בשתיקה בצד שאון הכרך ובאותה נשואת השיר (אשה דקה).
בבית הראשון יש איזושהיא קרן קלושה כלשהיא ושעת בינערביים פנויה, אך בביתץ האחרון כבר יש כאב אך בצד אותו כאב ישנם הניחומים.
חריזה:
מתאפיינת חריזה סרוגה בצד חריזה אסוננטית:
אני הולך כל הימים
אל שעת בין ערביים כזו
אשר יפים לה מועקה וניחומים,
טובים לה הכאב - והמזור.
דוגמה מובהקת -כזו-מזור
[ליצירה]
בעצם ביקרנו שם לפני חודש, היה שם שולחן ריק וכשעברנו הוא ישר הציע לנו לשבת ומילא אותו בכמה צלוחיות של מלפפונים מתפצחים פריכים ופיתות וסחוג פלסטיני וחילבה,
ישבנו עיינו בתפריט, אברהם לבש חולצה של "גוש שלום" והביא מג'דרה מפתיעה בטעמה הנמס, איסמעיל הביא קובות מלאות בשר חום אדום כזה, אחר כך אכלנו קישואים (כרעא בקושי) ממולא בגרגירי תירס צהובים ו נימוח בפה היה שם גם בצל שלוט ממולא באורז עירקי אסלי, איסמעיל חייך כל הזמן ואמר שהוא בוגר קורס של תדמור ובוגר קורס הבישול של יאסר במוקטעא.
אחר כך הגיעו המנות העיקריות: לשון בקר ברוטב לימון עם נענע, זה היה קצת אנמי, אבל היו שם ריאות צלויות ברוטב עגבניות וסטייק פרפר שעף לו כמעט מהמגש והיה חרוך מעט.
לסיום השארנו שם 150 שקל, היה שיגעון
[ליצירה]
[ליצירה]
ידעת כל דרך,
ידעת פלל
וידעת מלל
ידעת לקיים
וידעת לסיים
תגובות