קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
בוא ונתחיל מנקודה חיובית- אתה מביע את עצמך בצורה בונה ויצירתית. יש מבין שירך שירי טבע ושירים שממש מתארים בצורה חיה את מה שברצונך להביע ולאמר. אתה מביע את דעתך בצורה בהירה ובצורה צלולה. אומר על שעל ליבך במגוון נושאים. לא משנה אם הדעות שאתה מביע רחוקות מרחק שנות אור ממה שאני חושב.
יצא לי. הייתה לי הזכות להמליץ על כמה שירים ב"צורה".
דבר שני- אתה כמעט ולא כותב שירי אהבה. שזה חבל. שירי אהבה הם חלק בלתי נפרד מעולם השירה ואף הביטוי הנשגב ביותר של השירה והפואטיקה עצמה. בדרך זו באים לידי ביטוי הדימוי והמטאפורה.
יצא לך(עד עתה) לכתוב אך שיר אהבה אחד והוא היה מצויין. והגבתי עליו בחום רב. ייטב הדבר אם תכתוב יותר שירים שכאלה.
אתה יכול לגוון את המבנה של שיריך. פחות סימני קריאה (!) ופחות מקפים -
יותר קטיעת שורות (כדי לחזק את המסר)
לעתים מספר שורות יכולות ליצור שיר. אתה יכול בכמה מילים לבטא אינספור בתים.
כך אם תגוון ותחרוג מהמסגרת המקובלת של שיריך תצליח ותזכה להתפתח הרבה מעבר להתפתחותך כיום.
[ליצירה]
המלצה
קומפוזיציה יפה !: בתים א' וג' עוסקים בהליכה אל שעת ערביים, מן מסע אל נקודה כלשהיא בתוך תוכך.
הבית האמצעי,שהוא תמצית השיר, עוסק בזיכרון,בשתיקה בצד שאון הכרך ובאותה נשואת השיר (אשה דקה).
בבית הראשון יש איזושהיא קרן קלושה כלשהיא ושעת בינערביים פנויה, אך בביתץ האחרון כבר יש כאב אך בצד אותו כאב ישנם הניחומים.
חריזה:
מתאפיינת חריזה סרוגה בצד חריזה אסוננטית:
אני הולך כל הימים
אל שעת בין ערביים כזו
אשר יפים לה מועקה וניחומים,
טובים לה הכאב - והמזור.
דוגמה מובהקת -כזו-מזור
[ליצירה]
דיק לוש.
לא הושפעתי משירת הירושלמי כי אם מסגנונות שנוים, לא נכחש ונאמר כי יש בשירת הירושלמי גם דברים טובים.
יתכן כי הגבעה הרעננה והעץ הם מקדמה לבית השני, זה יכול להיות נכון.
[ליצירה]
[ליצירה]
תודה לישי וטל, אכן כבדו שערי עזה והם כבדים עד עצם היום הזה...
תגובות