עצי זית מוריקים
בשדה חמדת התפוח
חשופים לרוח
עבי גזע ועתיקים
מתרחב מעגל הרוח
על רקע חיוורין
קול יללת תן
ורחש צחצוח
ובאמצע עומד אדם
אני הוא
שחש בתוהו
ולבו עוד לא נדם
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
---
באת בצער
יצאת בשמחה,
כשם שנאמר:
הזורעים בדמעה ברינה יקצורו.
תוך כדי שיר, עברה מטמורפוזה אשר שינתה את הכיוון אל הטוב והשמח שבחיינו.
גמר חתימה טובה !
[ליצירה]
לשיר
אנחנו דווקא מכרים ותיקים. בגלגול הראשון שלו שמואל היה חבר נלהב בתנועת מולדת בבאר שבע וגם אני הייתי שם וזכיתי להכירו... אחר כך נפרדו דרכנו - אני המתנתי והוא עבר בדיוק לקוטב השני. אבל אני ממש מחבב את הבחור כי יש בשיריו הומור לא מודע ויש לו פוטנציאל אדיר לסאטירה משעשעת.ואת זה אני מנסה לעורר בו.
כמו כן, אני לא תוקף אותו אישית חס וחלילה, אלא רק את דעותיו. אם תדפדפי אחורה תגלי שלעתים אני מחמיא לו.
רק אני מקווה שמנהל האתר ימצא לרב ירושלמי איזה שידוך למהדרין ואז ירושלמי יתמתן ויתחתן בעזרת השם
[ליצירה]
טל
תודה על המשוב!
זה שהן עברו את השואה, לא מצדיק. אבל איני חושב שזה קשור, משום שהיו ניצולי שואה רבים שעבדו בהוראה והעמידו דורות של תלמידים למופת ולתפארת, ללא אלימות מיותרת.
זה עניין פרסונלי הנע מאדם לאדם החל מסיבה של חינוך שהמורה קיבל בגולה או בדור הישן, חינוך שחלקו התבסס על עונשים גופניים וכלה בסיבה שהאדם עצמו הוא אלים מטבעו.
לדוגמה -המורה הזו לא הייתה ניצולת שואה, אך טבעה היה לפתור דברים קשים בצורה לא מקובלת בהסתמכה על כך כי תלמידים בני שש לא מכירים מסגרות אחרות וכי הוריהם (בני דור העליות של שנות החמישים והשישים) לא מכירים מסגרות חינוך אחרות.