ליבי נשבר לרסיסים
בנקודה שבין עבר להווה
בגבול שבין הליל לשחר
בין צלליות עורגות ונעות,
ליבי נשבר.
ליבי נרמס לאבק דק
הזרוע על פני מדבר נכר
המיתמר ועולה
בעת סערת רוח השרב,
ליבי נרמס.
ליבי עמד מלכת
עת ראיתי פניה בחלום
הנה הפנתה אליי מבטה
אך פתע נסב מבטה אחור
ונעלמה כרגע חטוף
כדי שלא אוכל לזכור.
ליבי עמד מלכת.
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כתוב זאת כמאמר או כרזה [ליצירה]
- [ליצירה] כמו שכתבה אנה פרנק: (בערך) אני מאמינה שכל האנשים נולדו טובים... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ענווה גדולה עולה מתוך שיר תמים זה [ליצירה]
- [ליצירה] מחווה נאה למשורר גדול ודגול [ליצירה]
- [ליצירה] ---- רחובות ירושלים צופני קסם המה, מלאים סיפורים אהבות וסודות המרחשים במיסתרים [ליצירה]
- [ליצירה] :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ממלכת הענן המתנשאת והמרוחקת רעיון מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים איזו סימפוניה - נעה בין העבר להווה. תל אביב וממנה אל רחבי הארץ [ליצירה]
- [ליצירה] זיכרון עדין, נרמס תחת רגל הזמן לכאורה אינו מותיר סימן רק כף יד עדינה ותמה תרימו מעלה מן האדמה עדין הוא שירך [ליצירה]
- [ליצירה] שיר המדבר על דמות עבר הניבטת, מול הדובר המביט במראה, הדובר המביט שייך להווה, האדם שניבט שייך לעבר, במפגש יש תערובת של עונג ואימה,הוא -העבר נבלע בצורה דרמטית בתוך להבות המאיימות לבלוע גם את הדובר, ישנו (כמו בסרטי פעולה) מן פיצוץ ואחר כך התמונה מתחלפת בשקט ובגבע הר (שאנן לדעתי) בו מתחילים החיים החדשים [ליצירה]
