פסו כל הגיבורים
כאין היו בעולם
תחת שמיים שחורים
דומה כי נדם קולם
פסו כל התקוות
כמו דרכים ריקות
הדמעות כמים נקוות
העיניים כה זועקות
הפסה דרך מוצא
חשרו שמיים לעננה?
פתע צונחת נוצה
ממעוף יונה לבנה.
ואהבה אדירה עולה
אורה, לוהטת וגדולה
היא קרבה, נחשקת ויפה
במבטה מניסה הסופה
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שינויים בקורות חיים? לזה אתה מתכוון ;-) [ליצירה]
- [ליצירה] צמרמורת התמונה הקטנה בצל האסון הענק. [ליצירה]
- [ליצירה] --- הכל, הכל טמון באגרוף :-) [ליצירה]
- [ליצירה] נכון בהחלט, הכתיבה באה ממשהו שבין המוח ללב, זהו גל סערה מתנחשל הבא מתוך תוכך וכולל את הטוב ביותר שבאדם יחד עם הרע ביותר שבו [ליצירה]
- [ליצירה] --- אל תשטה באהבה... :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- גורלה של בובה למטה מחכה לה העבר הקודר נותר לה אך לשאת את מבטה כלפי מעלה -אל האור -שם מחכה לה התקווה וכשעיניה יראו את האור-הכל יראה אחרת לגמרי [ליצירה]
- [ליצירה] --- נוגע גם נוגע בכל הנקודות הרגישות, מזעזע את אמות הסיפין. [ליצירה]
- [ליצירה] בהצלחה לך ולבחור :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ---- על תחביב זה נאמר: תחביב המלכים ומלך התחביבים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה חבריי על המשובים :-) בקריאה ראשונה זה נשמע שיר נחמד ונאיבי, אבל שימו לב לקריאה השנייה ולבית השני,זה יכול להישמע גם רע: הוורד רענן, יש בו קוצים, הם יכתימו החי בצבע אדום [ליצירה]
תגובות