חוזה התקופה
בשעת מעופה
כציפור שעייפה
נגפה ונטרפה
רואה הימים העוברים
את נבואת העוורים
והלבבות הסוררים
עלי מים מאררים
היכן הענווה?
מעט רוך ואהבה.
הגזו בלהבה
ונותרה רק אכזבה?
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
מלא משמעויות:
אור שחר הפציע- אולי שמו שחר אולי שמו אור והוא נפצע.
הקניון הומה חיים -עוד חלל נוסף. בניגוד לחיים שמפעמים. נקטע הרצף במילה כה עצובה וטעונה -חלל
[ליצירה]
---
נקודה היסטורית מן העבר הקרוב -יפה ונוגע.
אגב -במכביה שהייתה בארץ בשנות השלושים, היו ספורטאים יהודיים שבאו מגרמניה להשתתף בה , ולאחריה הם "נעלמו"באורח פלא...
[ליצירה]
הנה מעט על הביוגרפיה של אדם יקר זה, שיצירותיו המופלאות לא זכו כאן לתגובות:
משה לימור (שמואלי), איש ירושלים, בוגר אוניברסיטה עברית בספרות עברית. בשירתו באו לביטוי האהבה
על תהפוכותיה, מכאוביה ומנעמיה, געגועים וכמיהות, כיסופים, ספקות וחיפושים.
ספרו הראשון "בשומת ערבי אביב" יצא לאור ב - 1964.