והחזן אבנר פיצ'ון היה בא בימים וסגי נהור. אך קולו עדיין סילסל את "כתר יתנו לך" בלחן של מורניקה ואת "לכה דודי" במנגינה הירושלמית ואת אל דיו אלטו. כה נעים היה קולו משל היה נעים זמירות ישראל. עתה תש כוחו והוא הובל לבית כנסת על ידי מלווה מיוחד. נער בשם ניסימיקו בנו של עובדיה הסנדלר משכונת הפחים.
והנה חמד לו לצון אותו נער ניסימיקו והוא דיבר אצל כמה מבית כנסת של האשכנזים למען יעלה שם אבנר העיוור וינעים זמירותיו וכך יעשהו ללעג וקלס ולדחקות רבות.
הוא הוביל את אבנר פיצ'ון. נכנס איתו בהיכל של האשכנזים שמה בשכונה ליד מאה שערים. ישר שנכנסו רטט האף של אבנר פיצ'ון הוא עצר במקומו ואמר:
"הבאת אותי לבית כנסת האשכנזים, תחזיר אותי מיד לבית כנסת שלנו!"
ניסימיקו נדהם. אבל וחפוי ראש מפני שתעלולו הקטן נכשל. הוא הוביל את פיצ'ון בחזרה לבית הכנסת. הושיב אותו על הכסא שלו והביא לו מים.
"תגיד חכם פיצ'ון" אמר ניסימיקו " איך ידעת שזה בית כנסת אשכנזי?"
"מה החכמה? אמר פיצ'ון. אצלי חוש הריח חזק מאוד. אני עיוור אבל האף חזק.כאן יש ריח של בשמים להבדלה.אבל רק בבית כנסת אשכנזי יש ריח כל כך חזק של דג מלוח מסעודה שלישית שנשאר כל השבוע!"